תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב) מתוך

תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980

ק״ת תשמ״א, 4.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 38 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.

מינוי ועדה לטיפול בתביעות

שר האוצר ימנה ועדה של שלושה, אשר אחד מחבריה לפחות יהיה חבר לשכת עורכי הדין, לטפל בתביעות לתשלום פיצויים לפי סעיף 38 לחוק, ויפרסם על כך הודעה ברשומות.

2.

תביעה לתשלום פיצויים

(א)

תביעה לתשלום פיצויים תכיל פרטים אלה:

(1)

שמו של הנפגע או הניזוק, מענו, גילו והתעסקותו;

(2)

שמו ומענו של המתנדב;

(3)

תיאור האירוע שבו נגרמו הפגיעה או הנזק;

(4)

שמותיהם ומעניהם של עדים שנכחו במקום האירוע;

(5)

סכום הפיצויים הנתבע ואופן חישובו.

(ב)

לתביעה יצורפו –

(1)

תצהיר המאמת את העובדות הכלולות בתביעה;

(2)

ההוכחות או הטענות שאין לתובע זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב.

(ג)

היה התובע תלוי בנפגע או בניזוק, כמשמעותו בפקודת הנזיקין [נוסח חדש], יצרף ראיות להוכחת תלותו.

3.

שמיעת טענות והחלטה

יושב ראש הועדה שנתמנתה לפי תקנה 1 יעביר למתנדב העתק מן התביעה על מצורפיה ויתן הזדמנות לתובע ולמתנדב להשמיע טענותיהם לפני הועדה; הוא ימציא להם בכתב את ההחלטה המנומקת של המדינה.

הפיצויים שאוצר המדינה ישלם לפי סעיף 38 לחוק לא יעלו –

(1)

בשל נזק גוף – על סכום שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל לפי סעיף 4 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975;

(2)

בשל נזק אחר – על הסכום המשתלם לפי סעיף 36 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ״א–1961, בשל נזק מלחמה ונזק עקיף.

ו׳ באלול התש״ם (18 באוגוסט 1980)

יגאל הורוביץ
שר האוצר

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.