תורת העולה/חלק א/פרק יז
פרק שבעה עשר[עריכה]
אחר שנתבאר כל זה נאמר כי ידוע מה שכתב הרקנ"ט פרשת בראשית כי כשהיו האותיות הסודרות ברוח הקדש היו מסודרות על דרך תשר"ק והוא אלף בית המורה על הגאולה כמו שנאמר (זכריה י:ח) אשרקה להם ואקבצם וגו'. כמו שכתב הרב בעל הטורים אורח חיים סימן רפ"ו ונראה שעל כן בא גביע אחד להורות על אות ראשון שהוא התי”ו שהיה להם הגאולה במצרים לסוף ארבע מאות שנה כמניין ת' ושלשה גביעים העליונים היו נגד אותיות שר”ק כמו שיתבאר אם כן היו אותיות תשר”ק בקנה האמצעי והיה בזה הטפח כפתור להורות על עיקר מציאות השם יתברך שנתגלה באותו הספור של יציאת מצרים ומתן תורה והקמת המשכן אשר לרוב פרסום באורו איני צריך להביא ראייה שאז נתגלה מציאות השם יתעלה ופרח הוא מורה על מדרגה נבואת משה עליו השלום שנתגלתה בספורים ההם ובפרט במעמד הנבחר כמו שנאמר הנה בא אליך בעב הענן וגו' וכמו שנאמר באותן הספורים פרשת כי תשא ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו' וידוע שזה היה מעלות משה על כל שאר הנביאים כמו שאמרו (יבמות מט ב) משה ראה באספקלריא המאירה כו'. וכמו שנתבאר למעלה בעניין הכיור ואחר זה חזרו ובאו שני טפחים חלק לרמוז על שני סיפורים שבתורה המבוארים בספר תורת כהנים והם מצות שנאמרו לכהנים בפרשת הקרבנות ועבודת הכהנים ופרשות שנאמרו באותו ספר לכל ישראל בפרשת איסורי מאכלות ופרשת שמיטין ופרשת עריות ופרשת הברית וכדמוהין ואלו טפחיים חלק כי כל אותו הספר אינו רק צוויין ואזהרות למה שנמשך אחר מתן תורה ואין בו דבר חדש להיות בו גביע כפתור ופרח. ואחר זה היה עוד טפח שבו כפתור ושני קני המנורה יוצאים ממנה אחת לימינו ואחת לשמאלו. ובכל קנה וקנה מקני המנורה היו שלשה גביעים כפתור ופרח בדרך שאבאר אם ירצה השם יתעלה.
כבר כתבתי ששבעה הקנים הם שבעה בספרים שהתורה מתחלקת להן ונראה שהקנה האמצעי הוא ספר במדבר עד ויהי בנסוע שהוא האמצעי בספר תורה ושלשה חומשים שהם ספר בראשית אלא שמות ויקרא מצד אחד וספר ויהי בנסוע והחלק שאחריו ומשנה תורה מצד השני. גם כבר כתבתי שהיו הקנים מימין ומשמאל להורות למה שנאמר אורך ימים וגומר: ודרשו ז”ל (שבת סג א) אורך ימים למיימינים בה כו'. ולכן השלשה ספרים ראשונים הן מדברים ממיימינים בה כמו שהיו האבות ובניהם אשר הספרים הראשונים מבארים ענייניהם והם ירשו עולם הזה ועולם הבא: ולכן באו שלשה קנים נגדם מימין ואף על פי שמוזכר באותן ספרים מעשה העגל מכל מקום כבר נאמר בו (במדבר יד כ, רבינו בחיי שם, ב"ק פב א, תוספות שם) סלחתי כדבריך ונמחל אותו העון. ושלשה ספרים האחרונים הם רומזים על המשמאלים בה שהרי באותן ספרים מוזכר מעשי מרגלים ומעשה קרח וכל עונשין עד שנאבדו כולן במדבר ואף ספר משנה תורה כולו תוכחות שמגזין עונשין אם יעברו התורה וישמאלו בה וכן פרשת ויהי בנסוע עצמה היא מורה על עונשין כמו שפירש רש"י (במדבר י לה) שנונין הפוכין להפסיק בין פורענות לפורענות כו'. וכן הוא בפרק כל כתבי (שבת קטו ב) ולזה באו שלשה קנים נגד אותן ספרים משמאל והקנה אמצעי מפסיק ביניהם כדמות החלק שקודם פרשת ויהי בנסוע כמו שיתבאר.
רק אמר תחלה כי נראה הטעם שבאו נונין הפוכין יותר משאר אותיות להורות כי אותו נון שנתהפכה בחרן כמו שפירשו בוימת תרח בחרן שהנון הפוכה לרמוז שאז בביאת אברהם נסתלק חרון אף מן העולם כאשר בא אברהם הצדיק. אמנם כאשר חטאו דור המדבר חזרה ונתהפכה אותה נון שחזרה חרון אף לעולם זה שני נונין הפוכין רצה לומר שנתהפכה וחזרה ונתהפכה. ועוד אני אומר בטעם הפוך נונין אלו כי לפי שפרשה זו בא להפסיק בין הפורענות לפורענות לכן הנונין הפוכין כמו שדרשו ז"ל (ברכות ד ב) מפני מה לא נאמר נון באשרי מפני שראה בה דוד נפילתן של ישראל כמו שנאמר נפלה כו'. ואף על פי כן חזרה וסמכה כמו שנאמר (תהלים קמה טו) סומך השם לכל הנופלים לכן בא אלו הנונין הפוכין ונופלין אצל הפורענות כי זה גורם נפילתן של ישראל שהם חוטאים ועל כן הנוניו הפוכין ונופלין והיו הנונין שנים כי ידוע שעיקר נפילתן של ישראל היתה שני פעמים לא תוסיף האחד במקדש ראשון והשני במקדש שני ולהיות כי השם יתעלה אינו חפץ בנפילתן על כל פני הנונין הרומזים על הנפילה בהפיכתן הופכין פניהם לאחוריהם רצה לומר מי יתן שהנפילה לא תוסיף מכאן ולהבא אך העונות גרמו ומטעם זו פרשת ויהי בנסוע סתומה מלפניה כמו שדוד עליו השלום הקדים סמך באשרי לרמוז על סומך השם לכל הנופלים. ולזה אמרו פרק כל כתבי (שבת קטז א) עתיד פרשה זו שתעקר ממקומה והוא ביום כלות פורענות מישראל שאז לא יהא מקום לנונין אלו. וידוע ש-ב' הקנים התחתונים היו היותר מרוחקים מן הקנה האמצעי בגובה מנורה כי הקנים העליונים היו היותר קרובים אל קני האמצעי בגובה המנורה ועל כן בסדר הזה ראוי לבאר כי בראשית ומשנת תורה הם הקנים התחתונים וספר אלא שמות וספר שאחר ויהי בנסוע הם הקנים האמצעיים וספר ויקרא ויהי בנסוע הם הקנים העליונים והנה הטפח שבו הכפתור שהקנים יוצאים ממנו הוא מורה על חומש הפקודים ויוצא ממנו כפתור א' והוא אחדות השם יתברך ויתרומםם כי עיקר אותו הספור מדבר מעניין הדגלים דוגמת מלאכי עליון. וכמו שאמרו במדרש (במדבר ב ב) מאי דכתיב נרננה בישועתיך ובשם אלקינו נדגול. בשעת שנגלה הקדוש ברוך הוא על ישראל ירדו עמו מרכבות מלאכים והיו דגלים שנאמר ודגלו עלי אהבה וגו'. ובכלל סיפור זה חנוכת המזבח שתולה בסידור דגליהן וכל זה מורה על אחדות השם יתברך כמו שכתב בעל עיקרים מאמר שני פרק שלשה עשר בדבריו על אחדות השם יתברך אמר ז"ל. כבר כתבו חכמים על זה הדעת פנים רבים והיותר מיוחד ויתר מבואר שבהן הוא כאשר יעויינו הנמצאות נראה שהם כולן בכללן יגיע לתכלית אחד והוא הסדור הנמצא בעולם בסדור הנמצאות במחנה מפי שר הצבא וסידור הנמצא במדינות מפי מנהיגי המדינות שעם היות הרבוי נמצא בהן בפנים רבים אחר שכולן לתכלית אחת והוא קיום וסדור המדינה או המחנה באופן מתאחד כן נאמר כו' הרי הביא לך ראיה על אחדות השם יתברך מסודר הניתן במחנה או במדינה לתכלית אחת ובעניין זה כתב המורה סוף פרק ראשון חלק שני ממופת האחדות שהביא ראיה עליו מהקשר חלקי העולם קצתן בקצתן והוא במואר שכל זה היה נראה בדגלים וטוב מצבן בסדר כל אחד במקומו וכולן היה מכוונים לתכלית אחת והור שמירת משכן אחת שבניהם. וכבר כתב בעל העקידה פרשת במדבר וזה לשונו הנה התועלת גדולה מאוד מצד שמצבן על אופן ההוא המיוחד עמידה על איכות המקום ההוא האמצעי הנכבד אשר בו ארון הברית אדון כל הראץ כמו שנתבאר נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב כו'. עד מאחר שכולן סובבין למשכן והתורה אלקית באמצען ישכילו וידעו כי הוא עיקר הכל והוא המרכז אשר עליה יסובבו כל העניינים כו'. ועוד האריך שם בזה מאוד ונתבאר שם מתוך דבריו שהמרכז בזו אי אפשר לו להיות רק בתכלית האחדות עד שכולן יכוונו לדבר אחד בעצמו כמו שנאמר עיניך לנכח יביטו וגו'. וכבר האריך שם בזה וכבר נתבאר על ידי כל זה שעל ידי ספור זה נגלה אחדות השם יתברך ועל ידי זה נתגלה כפתור האמצעי שהקנים יוצאים ממנו. וכבר האריך הבחיי (במדבר ב יא) בתת טוב טעם ודעת שהדגלים היו כולן חתומים בשם אל להורות כי הוא יתעלה יחיד ומיוחד ואין אלקים כאל ישורון. הקנה הימיני היה רומז על ספר בראשית והו כפתור אחד רומז על שאין לו התלות בזמן שהרי היה יתעלה קודם שנברא העולם והוא שברא הזמן וכל שאין נכנס תחת הזמן אין לו התלות בו. וכבר ביאר עיקר זה בעל העיקרים פרק שמונה עשר מאמר שני הקנה השמאלי הוא רומז על ספר משנה תורה ובו כפתור אחד שידוע שכל אותו הספר אינו רק מהרחיק ההגשמה כמו שנאמר פרשת ואתחנן וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. ונאמר שם ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה וגו'. וכל אותו פרשה אינו מדברת רק מזה כמו שנאמר פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל וגו'. תבנית כל בהמה וגו'. ופן תשא עיניך השמימה וגו'. וכן לא סר מלזהיר אותן על עון עבודה זרה ובפרט על ההגשמה עד סוף משנה תורה. וכבר כתב הרב המורה כל חלק ראשון מספר המורה להרחיק ההגשמה וכתב פרק ל"ז שהמגשים הוא גרוע מכל עובד עבודה זרה וזה היה נרמז בכפתור שבקנה השמאלי וכל זה מבואר למבין ולא אאריך בזה רק אסיר מסוה מעל פני מאמר אחד זר עלי מאוד לפי פשוטו לא נמצא כמוהו לרוע לפי פשוטו אבל צריך פירוש לכן אביאהו הנה כדי להסיר מבוכתו. עמ' יט:' למברג