תוספתא תענית - קטעי תשעה באב
להלן מובאים קטעים מתוספתא מסכת תענית בנושא צום תשעה באב
- מתוך פרק ב'
20 תשעה באב שהל להיות ערב שבת: אוכל אדם אפילו כביצה ושותה כביצה, כדי שלא יכּנס לשבת כשהוא מעונה - דברי רבי יהודה. רבי יוסֵי אומר: מתענה ומשלים. אמר לו רבי יוסֵי: אי אתה מודה בתשעה באב שחל להיות באחד בשבת שאוכל ושותה מבעוד יום, שלא יכּנס לה כשהוא מעונה ושלא יצא ממנה כשהוא מעונה? אמר לו: לא! אם אמרת בזה שאוכל ושותה כל היום, תאמר בזה שאוכל ושותה משחשֵיכה:
- מתוך פרק ד'
5 מה ראו זמן עצי כהנים והעם לקרות למנות כשעלו מן הגולה ולא מצאו בלשכה עמדו אֵילו ונדבו עצים משל עצמן ומסרום לציבור וכך היתנו עמהם נביאים, שאפילו לשכה מליאה עצים ואפילו עצים משל ציבור- יהוּ אֵילוּ מתנדבין עצים בזמן הזה כל שעה שירצו, שנאמר: "והגורלות הפּלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהי לעתים מזומנים שנה בשנה" :
6 " כי עזרא הכין לבבו לדרוש בתורת י״י לעשות ללמד בישראל חוק ומשפט"
אותן הימים אסורין בהספּד ובתענית, בין משחרב הבית בין עד שלא חרב הבית. רבי יוסֵי אומר: משחרב הבית מותרין, מפני שאבל הוא להן. אמר רבי אלעזר ברבי צדוק: אני הייתי מבני סנאה בן בנימין; חל תשעה באב להיות בשבת ודחינוהו לאחר השבת והיינו מתענין ולא משלימין:
9 רבי יוסֵי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב; שכשחרב הבית בראשונה מוצאי שבת היה ומוצאי שביעית היתה ומשמרתו של יהויריב תשעה באב היה וכן בשנייה. היו הלוים עומדין על דוּכנן ואומר "וישב עליהם את אונם" וגו'. למחר, כּשיבּנה הבית, מהו אומר? - "ברוך י״י אלהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו" :
10 בתשעה לחודש הובקע העיר בראשונה, ובשנייה - בשבעה עשר.
אם נאמר "בשבעה לחודש"- למה נאמר "בעשור לחדש" ואם נאמר "בעשור לחודש"- למה נאמר "בשבעה לחודש"? - אלא: בשבעה בחודש כיבשו את ההיכל והיו מקרקרין שביעי שמיני תשיעי, עד שפנה היום, וכן הוא אומר: "אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב". לעיתותי ערב הציתו בו את האור והיה נשרף עם שקיעת החמה בעשור לחודש:
11 כל שהוא מסעודת תשעה באב אסור לאכול בשר ולשתות יין, לאכול שני תבשילין, לרחוץ ולסוך וכל שאינו מסעודת תשעה באב מותר לאכול בשר ולשתות יין ולאכול שני תבשילין לרחוץ ולסוך רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר, משום אביו: כל שעה שמותר לאכול- מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו:
12 אין שאילת־שלום לחבֵירים בתשעה באב, ולהדיוטות – בשפה רפה:
13 תשעה באב שחל להיות בשבת - אוכל אדם כל צרכוׂ ושותה כל צורכוׂ ועולה על שולחנו כסעודת שלׂמה בשעתה ואינו מונע מעצמו כלום. מתקנין מתשעה באב למוצאי־שבת עבר תשעה באב מותר בכולן:
14 אותן הימים עתידין להיות ימים טובים לישראל, שנאמר "כה אמר י': צום הרביעי צום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים".
וכל המתאבלין לעולם הזה- שמחים עמה לעולם הבא, שנאמר: "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה. שישו אתה משוש כל המתאבּלים עליה" :