תוספתא/בבא בתרא/ז
הלכה א[עריכה]
כל שהוא לפנים מחבירו הוא קודם את חבירו ונחלה משמשת והולכת ועולה אפילו עד ראובן האחין זה את זה והאחיות זו את זו האחין את האחיות והאחיות את האחין נוחלין ומנחילין ממזר מוריש את קרוביו עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל אפילו חזר העובד כוכבים ונתגייר עבד ונשתחרר נכסיו כנכסי הגר וכנכסי עבד משוחרר כל הקודם בהן זכה נאמנת חיה לומר זה יצא ראשון אימתי בזמן שאין שם ערעור אבל יש שם ערעור ה"ז אינה נאמנת רבי אלעזר אומר אם הוחזקה על אומדה נאמנת ואם לאו אינה נאמנת. היו מוחזקין בו שהוא בכור ובשעת מיתה אמר איני בכור אינו נאמן מוחזקין בו שאינו בכור ובשעת מיתה אמר בכור הוא אינו נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בכור ובשעת מיתה אמר בכור הוא נאמן. היו מוחזקין שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר אינו בני אינו נאמן. שאין בנו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן. היו מוחזקין בו שהוא בנו ובשעת מיתתו אמר אחי הוא אינו נאמן. היו מוחזקין בו שהוא עבדו ובשעת מיתתו אמר בני הוא נאמן. היה עומד בין המוכסין אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אין נאמן.
הלכה ב[עריכה]
אין הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו נכסים לאחר מיתת אביהם רבי אומר אומר אני שהבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו לאחר מיתת אביהם שאף שלו השביח כשלהן כיצד היתה לו בהמה מוחכרת ומושכרת אצל אחרים ופרה רועה באפר הבכור נוטל פי שנים ואין נוטל פי שנים בזרוע והלחיים והקיבה רבי אומר כל דבר שלא פלפלו בו יתומים לאחר מיתת אביהן הבכור נוטל פי שנים וחכמים אומרים אין נוטל פי שנים אלא בכל אשר ימצא לו אבל בנה בנין נטע נטיעות הכל שוין שנוטל פי שנים כיצד נוטל פי שנים ירש שטרי חוב נוטל פי שנים יצאו עליו שטרי חוב נותן פי שנים ואם אמר א"א שלא ליטול ושלא ליתן הרשות בידו. כיצד אינו נוטל בראוי כבמוחזק מת אביו בחיי אביו נוטל פי שנים מנכסי אביו ואין נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו ואם היה אביו בכור אף נוטל פי שנים מנכסי אבי אביו.
הלכה ג[עריכה]
בנות צלפחד נטלו שלשה חלקין בנחלה חלק אביהן שהיה מיוצאי מצרים רבי אליעזר בן יעקב אומר אף חלק אחי אביהן לפי שלא ניתנה הארץ אלא ליוצאי מצרים ולא נתחלקה אלא לעומדים בערבות מואב ירש השבט את שבטו וחזר השבט וירש את הראוי לו כיצד שני אחין שהיו מיוצאי מצרים לאחד יש לו תשעה בנים ולאחד יש לו בן אחד ולפניהן בית חמשת כורין תשעה נטלו בית לתך ואחד נוטל בית לתך החזירום לאבותיהם חזרו אבות והורישו את הבנים תשעה נטלו מחצה ואחד נטל מחצה ר"ש בן אלעזר אומר אף נתחלקה הארץ ליוצאי מצרים כיצד היה מן היוצאין ממצרים העומדים בערבות מואב הוא נוטל שני חלקים כיוצאי מצרים ולא מן העומדים בערבות מואב מהעומדים בערבות מואב ולא מיוצאי מצרים נוטל חלק א' המתאוננים והמרגלים ועדתו של קרח לא נטלו בארץ חלק אבל הבנים ירשו בזכות אבות אבותיהם ובזכות אבות וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר יהושע וכלב נטלו שלשה חלקין בנחלה שהן מיוצאי מצרים ומן העומדים בערבות מואב ושנטלו חלקן של מרגלים נטלו יהושע וכלב חלק המתאוננים ועדתו של קרח נפל לאמצע והבנים נחלו לעצמן וכשם שהבן קודם את הבת בנכסי האב כך קודם הבן בנכסי האם רבי אלעזר ברבי יוסי אמר משם רבי זכריה בן הקצב וכן היה רבי שמעון בן יהודה איש כפר איכוס אומר משום רבי שמעון אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם.
הלכה ד[עריכה]
האומר יחלוקו בני נכסי והיה שם בכור אם זכו בנכסים בחיי האב אין נוטל פי שנים ואם לאו נוטל פי שנים האומר תנו מאתים דינר לפלוני בני בכור כראוי לו נוטלן ונוטל פי שנים. בבכורתו ידו על העליונה רוצה נוטלן ורוצה נוטל פי שנים. האומר תנו שדה פלונית לפלונית אשתי כראוי לה נוטלת ונוטלת כתובתה. בכתובתה ידה על העליונה רוצה נוטלת רוצה נוטלת כתובתה. האומר תנו מאתים דינר לפלוני בעל חובי בחובו כראוי לו נוטלו ונוטל עוד מאתים דינר בחובו. בחובו אין לו אלא בחובו היתה לו שדה עשויה אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חוב בחובו ואמר תנו שדה פלונית לפלונית אשתי בכתובתה ולפלוני בעל חובי בחובו נתקבלו שלהן וידן על העליונה.
הלכה ה[עריכה]
האומר תנו חלק יירש עם הבנים. בבכורה אין נוטל פי שנים. האומר יורישני פלוני לא אמר כלום תנו נכסי לפלוני דבריו קיימין כתב ירושה מלמטה ומתנה מלמעלה ירושה מלמעלה ומתנה מלמטה ירושה מכאן ומכאן מתנה באמצע הואיל והזכיר שם מתנה דבריו קיימין. רבי יוחנן בן ברוקא אומר אם אמר על מי שראוי לו ליורשו דבריו קיימין על מי שאינו ראוי לו ליורשו אין דבריו קיימין כיצד אמר על בת הבן בין הבנים ועל בן הבת בין הבנות דבריו קיימין על הבת בין הבנים ועל האח בין הבנות לא אמר כלום.