תולדות תנאים ואמוראים/ר/רמי בר יחזקאל
רמי בר יחזקאל (אחי רב יהודה)[עריכה]
בבבלי נזכר תמיד בשם רמי, ובירושלמי בשם אמי בר יחזקאל.
הוא היה אחיו הקטן דרב יהודה כקידושין לב. וסנהדרין פ: מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה – א"ל רב יהודה אבא, לא תיתני הכי.
ואפשר שקבל עוד מרב ושמואל כדמצינו חולין מד. שאמר הכי אמר רב וכתובות ס. עו. הכי אמר שמואל.
ועלה לא"י כמפורש כתובות קיא: רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק (וידוע שעיר בני ברק היא בא"י כמפורש יהושע יט־מה עיר בנחלת דן, ומקום ישיבת ר"ע כסנהדרין לב.)) וראה זבת חלב ודבש. וכפי הנראה שלח משם לר"ה אימא לן איזו הנך מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב כשבת קלח:.
וכן שלח לרב עמרם נימא לן מר מהלין מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב אסי כעירובין קב..
ואח"כ חזר לבבל ככתובות כא. ס. עו: אמרו כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל.
והביא משם ברייתות הרבה כשבת סה. תני רמי בר יחזקאל והוא שקשור באזנה – והוא שקשור לה בסנדלה.
ושם קלח. טלית כפולה לא יעשה.
ובעירובין יד: ים שעשה שלמה ג' אמות תחתונות מרובעות.
ושם נח:, סוכה כו. כמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה.
ויבמות יב. מיאנה בבעל מותרת לאביו.
ושם טז. אין מקבלין גרים מן הקרתויים.
וב"ק יח: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ושברו משלם נזק שלם.
וסנהדרין טו: מה איש מיתתו בכ"ג אף בהמה.
וכולן המה ברייתות ואך במ"א מצינו שאמר הלכה מפי עצמו בב"ב קס: שמביא ראיה מן הפסוק שגט פשוט עדיו שנים ומקושר שלשה.
ומה שאמר יומא נח: ים שעשה שלמה – כל פנות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, הוא ברייתא כדמובא זבחים סב:, אך שם איתא רמי בר חזקיה וצ"ל יחזקאל.
ונזכר בירושלמי עירובין פ"ו ה"א כז. ר' בא אמי בר יחזקאל בשם רב.
ובתענית פ"ב ה"יד ר' בא ר' אימי בר יחזקאל בשם רב.