תולדות תנאים ואמוראים/ר/רוניא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


רוניא[עריכה]

בב"מ צג: יסופר שאיבו אפקיד כיתנא בי רוניא אזל שבו (שם גנב) שמטיה מיניה – אתא לגמיה דר"נ חייביה.

ושם קט. רוניא שתלא דרבינא הוה אפסיד, סלקיה אתא לקמיה דרבא א"ל חזי מר מאי קעביד לי א"ל שפיר עביד.

וב"ב ה. רוניא אקפיה רבינא מד' רוחותיו – אתא לקמיה דרבא.

ואין אנו צריכין לומר ששני רוניא הוו או שהאריך ימים, כי המעשה היה בסוף ימי ר"נ, ורבינא היה תלמידו דרבא ורבא היה תלמידו המובהק דר"נ, או אפשר שהוא ר"נ בר יצחק.