תולדות תנאים ואמוראים/ח/ר' חמא בר חנינא ב)
ר' חמא בר חנינא ב)[עריכה]
היה תלמידו דר' חייא בר אבא כסנהדרין כט. שאמר מפירקא דר"ח בר אבא שמיע לי שאני מסית, וברכות ה: ר' חמא בר"ח א"ר יצחק, ובסוכה מז. א"ר יוחנן אין אומרים זמן בשמיני של חג – א"ר לוי בר חמא ואיתימא ר' חמא ב"ח תדע, והיה חבירו דר' חלבו ככלאים פ"ט ה"ג־לב. שחולקין וחולק עם ר' יששכר מכפר מנדי ב"ר פנ"ב־ה. פע"ד־ז, ויק"ר פ"א־יג.
ועל פי רוב מצינו אותו אך באגדה כברכות טו: שאמר כל הקורא ק"ש ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם. למה נסמכו אהלים לנחלים וכו'. שם לב: אם רואה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור והתפלל שנאמר קוה וכו', שם נו: מאי קרא אנכי ארד. שבת י: הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו, יומא כח: מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהן. תענית ז. מאי דכתיב ברזל בברזל יחד מה ברזל זה אחד מחדד את חבירו אף שני ת"ח מדדין זא"ז בהלכה. סוטה יג: משכם גנבוהו (ליוסף) ולשכם נחזיר אבידתו. כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו מע"הכ על שגמרו. מ"מ מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות, שם יד. אף משה רבינו אינו יודע היכן קבוע – מ"מ נקבר משה אצל בית פעור וכו'. ובקידושין ע: כשהקב"ה משרה שכינתו אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל – כשהקב"ה מטהר שבטים שבטו של לוי מטהר תחלה. ובסנהדרין ח. אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שנוטלין מזה ממון וכו', ושם לה. מה"מ אר"ח בר חנינא דאמר קרא מלאתי משפט – רבא אמר וכו'.
וכן מצינו דרשותיו ב"ר פמ"ז־ב, פס"ז־א. ב. פע"ה־ט, ש"ר פ"א־ט. כה. פ"ח־ב. איכ"ר פ"ב־י, רפ"ג, תנחומא ויחי־ו, וארא־ח. בשלח־כג, משפטים־י, שופטים־ו, ט, מדרש תהלים פע"ח־ב, מדרש משלי פי"ב־כ, פ"ף־ב. פכ"ה־א, פל"א־י.
האומרים בשמו מצינו ר' לוי בר חמא כר"ה כט:, זבחים נג:.
ר' פנחס ור' אחא בשמו מד' תהלים פ"מ־ד. ומזה נראה לי שזה ר' חמא בר חנינא הוא ר' חמא בר' חנינא בר פפא המובא בשהש"ר פ"ו פסוק הסבי עיניך שר' פנחס אמר בשמו.
ובמד' תהלים פ"מ־ד מצינו אותו עם ר' יודן ור' אידי.