תולדות תנאים ואמוראים/ח/אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל[עריכה]

היה חסיד גדול בזמן התנאים כתענית כג. כשהוצרכו למטר היו שולחים לגביה ובעי רחמי ואתא מטרא, ופ"א שלחו זוגא דרבנן לגביה שיבקש רחמים על המטר ולא מצאוהו בביתו הלכו לשדה ואשכחוהו שעודר בשדה יהבו ליה שלמא ולא ענה להם. לערב כשגמר מלאכתו לקח חבילה של עצים והמרא בחד כפתא ובגדו בחד כתפא וכל הדרך הלך יחף, אך כשהוצרך לעבור נהר עבר במנעליו, וכשבא סמוך לביתו יצתה אשתו מקושטת לקראתו, והיא עלתה לתוך הבית בראשונה ואח"כ הוא ואח"כ האורחים, וכשישב לאכול לא בקשם לאכול עמו, וראו שנתן לבנו הגדול חתיכה אחת ולבנו הקטן ב' תיכות, א"ל אשתי יודע אני שהרבנן באו שנבקש רחמים שצריכים למטר, נעלה לעלייה וניבעי רחמי אפשר שירחם ה' ויתן מטר, ואנחנו לא נחזיק טובה לעצמנו, וכן עשו הוא עמד בזויות אחת והיא בזויות אחת והתפללו עד שירד מטר, ורבנן הרגישו שהענן בא מזויות שאשתו עמדה להתפלל, וכשירד מן העליה א"ל לרבנן למה באתם א"ל, רבנן שלחו אותנו שמר יבקש רחמים אמטרא, אמר להו ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה, א"ל ידעינן שהמטר בא בשבילכם, אך יאמר לנו מר הני מילי דתמיהא לן, מ"ט כי יהיבנא למא שלמא לא השבת לנו, א"ל שכיר יום הייתי ואינני רשאי להפסיק ממלאכתי, (וזה שאמרו מכות כד. פועל צדק כגון אבא חלקיהו), ומ"ט נשאת הגלימא על חד כתף ולא הנחתו המשא, יען שטלית שאולה הואי להכי שאלי ולהכי לא שאלי, מ"ט כשבאת לנהר עברת במנעליך וכל הדרך הלכת יחף, יען כי איני יודע מה שבמים. – מ"ט יצתה אשתך מקושטת, כדי שלא אתן עיני באשה אחרת, ומ"ט עלתה היא בראשונה, יען שאיני יודע אתכם, ומ"ט לא קרית לן לאכול אתך, יען שלא היה לי לחם עבורכם ואיני רוצה להחזיק טיבותא בחנם, – ומ"ט סליק הענן מזויות אשתך, יען שהיא תמיד בבית ונותנת לחם לעניים ואני נותן אך כסף, וגם בשכותני היו דרים רשעים ואני בקשתי רחמים שימותו והיא בקשה שיחזרו בתשובה וכן היה.