תולדות תנאים ואמוראים/ב/בר הדיא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


בר הדיא[עריכה]

היה מהעולים לא"י ויורדים לבבל בזמן ר' אמי כגיטין ה: בר הדיא בעי לאתוי גיטא אתא לקמיה דר' אמי ור' אסי אמר ולו לא צריכית, ובחולין קו: אמר, הוה קאמינא קמיה דר' אמי, ובע"ז ל. בר הדיא הוה בי עכבורא (והוא בא"י כב"מ פד:), וכן מצינו אותו עם אביי כמו"ק יח. אמר בר הידיא (וגרסת ר"ח ודק"ס בר הדיא) לדידי חזי לי ימא של טבריה - מתקיף לה אביי (ובר"ח א"ל אביי) מאן לימא לן וכו', ובסוכה מג: כי אתא בר הדיא (לבבל) אמר לא איקלע, כי אתא רבין וכל נחותי וכו'.

וברכות נו. יסופר עליו שהיה פותר חלומות וכל דיהיב ליה אגרא מפשר למעליותא, ואי לא מפשר לגריעותא, ואביי ורבא הלכו אצלו לפתור להן חלומותיהן, ואביי מתן לו אגרא ופתרו הכל לטובה, ורבא שלא נתן לו אגרא היה פותר לו לרעה וכפי שיסופר שם נתקיימו פתרונותיו שפותר לרבא, ואח"כ נתן לו רבא אגרא ופתרו לטובה, לבסוף א"ל רבא אקרון הלל מצראה בחלום א"ל גיסא מתרחיש לך, הוה קאזיל בהדיה בספינה אמר, בהדי גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי, בהדי דקסליק נפל סיפרא מיניה ומצאו רבה וראה שכתוב בו כל החלומות הולכין אחר הפה, אמר רבא, רשע, בדידך קיימא וצערתן כולי האי? כולהו מחילנא לך בר מברתיה דר"ח, וקללו רבא שימסר בידי דמלכותא אמר בר הדיא גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה וכ"ש דבדינא קא לייט אמר איקום ואגלי דאמר מר גלות מכפרת עון, קם גלה לבי רומאי, ולבסוף נהרג מהמלכות בקללת רבא.