תולדות תנאים ואמוראים/א/אבלט
אבלט[עריכה]
חכם גדול מחכמי אומ"הע והיה אוהב ורע לשמואל ויסופר ע"ז ל. שמואל ואבלט הוו יתבי אייתי קמייהו חמרא מבשלא משכיה אבלט לידיה (שלא ליגע בהיין) א"ל שמואל שיין מבושל אין בו משים יין נסך, ובשבת קכט. קרא לשמואל חכימא דיהודאי, ושם קנו: שמואל ואבלט הוו יתבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא א"ל אבלט האי גברא אזיל אלא אתי דטריק ליה נחש וימות, א"ל שמואל אי בר ישראל הוא אזיל ואתי וכן הוה, ובירושלמי שבת פ"ג סה"ג וביצה פ"ב ה"ה אבלט שאל מלוי סריסא, בל"ס צ"ל מלוי בר סיסי.