שערי תשובה א מז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

העיקר הי"ז לרדוף פעולת החסד והאמת, כענין שנאמר (משלי, טז): "בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע". ועתה התבונן בסוד המקרא הזה. כי האמנם אם החוטא לא שב אל ה', לא יתכפר עונו בפועל החסד. כמו שנאמר (דברים, י): "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד", ופירשו רבותינו זכרונם לברכה לא יקח שוחד מצוה למחול ולהעביר על העונות. ועוד אמרו כל האומר הקב"ה ותרן הוא יותרו חייו, אבל מאריך אפים. ואם לא ישמעו, ימד פעולתם אל חיקם. אכן זה שאמר שלמה המלך עליו השלום בחסד ואמת יכופר עון, על בעל התשובה דיבר, כי יש עבירות שהתשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין, כאשר יתבאר בשער הרביעי. והנה החסד יגן בעד החוטא וישמור עליו מן היסורין, בשגם הצל יציל מן המות, כמו שכתוב (משלי, י): "וצדקה תציל ממות". ועוד יש עון והוא עון חלול השם, שהתשובה ויסורין תולין ומיתה ממרקת כמו שנאמר (ישעיה, כב): "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון". והנה כאשר האדם משתדל לתמוך ביד האמת ויעזור אחריו ויתעורר בדבריו, והופיע אורו לעיני בני עמו, ויחזק ידי אנשי האמת ונשא ראשם, וכתות השקר ישפילם יגיעם עד עפר, הנה אלה דרכי קדוש ה' והוד והדר לאמונתו ועבודתו בעולם ועוז ותפארת במקדש תורתו. על כן בהרבות פעליו לקדש את ה' ולעורר האמת להכין אותו ולסעדה, ונסלח לו מעון החלול עם התשובה בשומו האמת לעומת אשמת החלול, מדת תשובתו נגד מדת משובתו. זה ביאור בחסד ואמת יכופר עון: