המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהָיְתָ֞ה הַפְּצִ֣ירָה פִ֗ים לַמַּֽחֲרֵשֹׁת֙ וְלָ֣אֵתִ֔ים וְלִשְׁלֹ֥שׁ קִלְּשׁ֖וֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּ֑ים וּלְהַצִּ֖יב הַדָּרְבָֽן׃
"והיתה הפצירה פים למחרשות" - והיתה להם לאותם שהיה להם טורח לרדת אל הפלשתים ללטוש היתה הפצירה פים לימ"א בלע"ז שיש לה הפצר פיות כלומר פיות וחידודים הרבה היתה להם לחדד המחרשת והאתים
"והיתה וגו'" - רצה לומר ומי שלא רצה לרדת לפלשתים היה לוטש בעצמו את המחרשות וגו' עם הכלי הקרויה 'פצירה פים' העשויה בהרבה פיות וחריצים ונוח ללטוש בה
מצודת ציון
"הפצירה" - ענין רבוי כמו (בראשית יט ג)ויפצר בם שהוא מרבית דברי פתוי
"פים" - פיות ורצונו לומר חריצים וחדודים
"למחרשות" - הם כלי אומנות
"ולשלש קלשון" - שם כלי ברזל עשויה לסלק בה הזבל והיא בעלת שלש שינים וכאלו אמר קלשון בעלת שלש
"ולהציב הדרבן" - רצה לומר לחדד הדרבן להציבו ביושר בתוך מלמד הבקר והוא המקל שמלמד בו הבקר החרישה והמחט שבראשו קרוי דרבן וכן (קהלת יב יא)דברי חכמים כדרבונות