שירים (שאול טשרניחובסקי)/כתבי ש. טשרניחובסקי/הנער הכושי

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הַנַּעַר הַכּוּשִׁי / שאול טשרניחובסקי

אֵין זֶה כִּי אִם הֵנָּה הֵן
הָאֲמָהוֹת בְּנוֹת-הַחֵן,
וַדַּאי הֵנָּה גִלּוּ
סוֹדוֹ זֶה, וּכְאִלּוּ
תָּמִיד לוֹ אָרְבוּ.
 
אֶל הָאֹזֶן מִן הַפֶּה
סִפְּרוּ, הָגוּ: "פּוֹטִיפֶה,
נַעַר מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרוֹ,
אוֹהֵב אֶת בַּת-פַּרְעֹה!
עֶבֶד כּוּשִׁי אוֹהֵב..."
 
שָׁמְעוּ הַחַרְטֻמִּים זֹאת,
נָדוּ לוֹ: "הוֹי בִּן-הַכּוֹת!"
שָׂחֲקָה הַגְּבִירָה,
פַּרְעֹה שָׁם בַּטִּירָה
חִיֵּךְ, וְעֵינָיו אוֹרוּ.
 
אוֹתוֹ כוּשִׁי שְׁחוֹר-הַשְּׁחוֹר!
אֵין כְּנַעֲרָה עַל הַיְאוֹר
יָצִיר עַלִּיז, פְּתַלְתֹּל,
גָּמִישׁ כַּחֲתַלְתֹּל,
נוֹהֵג בְּשִׁגָּעוֹן.
 
אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת,
אַךְ עֵינַיִם לָהּ לַבַּת!
שֶׁמֶשׁ מוֹף מוֹפַעַת,
שֶׁמֶשׁ תַחְפְּנֵס יַאַת:
חוֹבֵב, מַקְסִים, מַשְׁכִּיר.
 
עִם הַגְּבִירָה עַל הָאָח
עָמְדָה בִתָּהּ: כּוּמָז, חָח,
צְמִידִים וּשְׁאָר מְנָחוֹת
חִלְּקָה בֵין הַשְּׁפָחוֹת,
חִלְּקָה לַאֲמָהוֹת.
 
וְלַעֲבָדִים – כָּל חֲלִי,
חֶרֶב, קֶשֶׁת, קַיִן, תְּלִי.
וְלַכּוּשִׁי – פִּטְדָה,
תּוֹאִיל לוֹ לְתִתָּהּ
אֶבֶן בַּטַּבָּעַת.
 
תַּבְנִית לֵב בְּמִשְׁבֶּצֶת-פָּז:
"לִכְשֶׁיֶּאֱהַב הַלָּז,
יִתֵּן לָהּ מַתָּנָה –
לְוַאי וּלְוַאי הַשָּׁנָה"...
שָׂחֲקוּ עֵינֶיהָ.
 
כָּל הַנִּכְנָס, כָּל הַבָּא
יִשָּׂא מַשְׂאֵת וְנִזְכַּר בָּהּ,
יִקַּח לוֹ וְנָשָׂא,
יִזְכֹּר גְּבִרְתּוֹ, נָסְעָה
אֶרֶץ נַחֲלַת אִישָׁהּ.
 
אֶל מֵעֵבֶר סֻלָּם-צוֹר,
אֶל מַמְלֶכֶת בַּעַל-פְּעוֹר,
אֲשֶׁר יְהֹוָה גָּרַשׁ,
בֵּית-הַלַּחְמִי יָרַשׁ
לוֹ בַּחֲנִית וָקָשֶׁת.
 
וּבִנְסֹעַ יְפַת-הַדּוֹר,
יָצָא עַבְדָּהּ אֶל הַיְאוֹר,
אֶל בֵּין סוּף וְקָאַת,
זָרַק הַטַּבָּעַת,
פָּנָה אֶל הַבִּיתָן.
 
הָלַךְ חָשַׁק בְּכָל עֵת
בְּמִצְרִיּוֹת וּבְנוֹת-חֵת,
בְּאֵשֶׁת-אִישׁ וּנְעָרוֹת
חוּמוֹת וּשְׁחַרְחָרוֹת –
עַד שֶׁכָּבְתָה אִשּׁוֹ.
 
וְיוֹם עַל יָמִים חָלַף גָּז.
צָץ וַיִּבֹּל שׁוּב אֲגָס.
כּוּשִׁי עַל הַגַּלִּים,
וְלִבְנַת-הַתַּלְתַּלִּים
אִשְׁתּוֹ עָמְדָה אִתּוֹ.
 
כָּפוּף, זָרְקָה שֵׂיבָה בוֹ.
הִרְגִּישׁ לִבּוֹ מַכְבִּיד לוֹ.
עַל יְפַת הַבִּיתָן
חָרְשׁוּ מַעֲנִיתָן
שָׁנִים, הַרְבֵּה שָׁנִים.
 
אוּלָם יָדַע, שָׁם בַּיְאוֹר
לֶב-אֲבִיבוֹ עוֹדוֹ אוֹר,
וּבְמִשְׁבֶּצֶת-זָהָב
יַעֲרֹף דָּם כִּי אָהָב,
יַעֲרֹף לְעוֹלָמִים...
 
סוינמינדה 1924