שיחת ביאור:הכתב העברי הקדום - אנתולוגיה
חיפושים/משימות[עריכה]
- לאתר כל האזכורים של "אשורי"/"עברי" בחז"ח, ומפרשי שחז"ל. (ובספר ערוך/ערוך הקצר). דוגמה: ידים ד,ו - המפרשים שם.
- שמואל רפאלי, מטבעות היהודים, תרע"ג 1913. [מתייחס לכל אזכורי הנומיסמטיקה בחז"ל. מצטט את האי גאון, רמב"ם, משה שאקר, עזרי מן האדומים וכו' ומציע פירוש לדבריהם]
- צונץ, צו"ג עמ' 535-6.
- רמב"ם, תשובות הגאונים, בהערות שם
- כפתור ופרח חלק ב' לאשתורי הפרחי, פרק ט"ז. עמ' 36 מתאר מטבע עברי קדום. (בעמ' 35 יש לוח מטבעות מוער, מן הסתם מהמהדירים. כמו כן בהערה 3 בעמ' 21 מופיע תיאור של כתובת מצפון להר הבית)
- פרקי דר' אליעזר, פרק ל"ח, מתואר שידו את הכותים "... נשבעו בכתב שעל הלוחות...", לכאורה השימוש באזכור הכתב הוא התגוננות עם הטענה הפולמוסית שכתב העבריים מחודש מימי עזרא.
מונחים שנסרקו בסנונית:
- דעץ (0)
- רעץ (1)
- ליבונאה (1)
- אשורית (11)
- ארמית (20)
- עברית (13)
- יהודית (13)
- סורסי (5)
נראה שלשון ארמית דוברה בממלכת בבל (שלהי בית ראשון, לאחר חורבן ממלכת ישראל), בממלכת יהודה לא הכירו את השפה (למעט אנשי המלך), אולם בגלות בבל היא נהפכה לשפת העם, {המונח הבועל ארמית, שפחה ארמית וכדו' בדברי תקופת התנאים והמוראים שאובים מגלות בבל??}
- w:ספר אבישע המצוי בידי השומרונים, האם הוא כתוב בכתב עברי עתיק? הוא בכתב אשורי? בפרט לאור התיארוך שם מייחסים אודותיו. להרחבה על כתב השומרים, ראו מאמר על שימוש בכתב האשורי בקרב השומרונים ובספר השומרונים דיון ממצה הפרק "התקדשות החומש המקראי...".
ספרות נוספת (לבדיקה)[עריכה]
- צבי אינפלד, כתב עברי, כתב אשורי: שיטת חז"ל על פי תורת המהר"ל ובית מדרשו, הוצאת פלדהיים, ירושלים תשס"ח 2008. (רמט, [3] עמודים. איורים, פקסימילים. 25 ס"מ)
- אברהם קורמן, התורה וכתבה, הוצאת יורשי קורמן אברהם, רמת גן תשס"ג. (320 עמודים. איורים, פקס'. 24 ס"מ)
- גילה אברהמי ורותי רפתין, אותיות האלפבית - מהיכן הגיעו אלינו?, יחידת למוד אינטגרטיבית ביהדות. משרד החנוך והתרבות, ביה"ס לעובדי הוראה בכירים, ירושלים תשנ"ז, 1997. (41 עמודים)
- [1]