שולחן ערוך יורה דעה רסח ב
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רסח · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
כשבא להתגייר אומרים לו מה ראית שבאת להתגייר אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דחופים סחופים (פי' אבודים וסחופים מן מדוע נסחף אביריך) ומטורפים ויסורים באים עליהם אם אמר יודע אני ואיני כדאי להתחבר עמהם מקבלין אותו מיד.
ומודיעים אותו עיקרי הדת שהוא יחוד ה' ואיסור עבודת כוכבים ומאריכין עמו בדבר זה ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות ומודיעים אותו מקצת עונשין של מצות שאומרים לו קודם שבאת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת חללת שבת אי אתה חייב סקילה ועכשיו אכלת חלב אתה ענוש כרת חללת שבת אתה חייב סקילה ואין מרבין עליו ואין מדקדקין עליו.
וכשם שמודיעים אותו ענשן של מצות כך מודיעים אותו שכרן של מצות ומודיעים אותו שבעשיית מצות אלו יזכה לחיי העוה"ב ושאין שום צדיק גמור אלא בעל החכמה שעושה מצות אלו ויודעם ואומרים לו הוי יודע שהעולם הבא אינו צפון אלא לצדיקים והם ישראל וזה שתראה ישראל בצער בעולם הזה טובה היא צפונה להם שאינם יכולים לקבל רוב טובה בעוה"ז כעובדי כוכבים שמא ירום לבם ויתעו ויפסידו שכר עולם הבא ואין הקב"ה מביא עליהם רוב פורענות כדי שלא יאבדו אלא כל העובדי כוכבים כלים והם עומדים ומאריכין בדבר זה כדי לחבבן.
אם קבל מלין אותו מיד וממתינים לו עד שיתרפא רפואה שלימה ואח"כ מטבילין אותו טבילה הוגנת בלא חציצה (וי"א שיגלח שערותיו ויטול צפרני ידיו ורגליו קודם טבילה) (טור ורי"ף ורא"ש) ושלשה (תלמידי חכמים) (ג"ז טור) עומדים על גביו ומודיעים אותו מקצת מצות קלות ומקצת מצות חמורות פעם שניה והוא עומד במים.
ואם היתה אשה נשים מושיבות אותה במים עד צוארה והדיינים מבחוץ ומודיעין אותה מקצת מצות קלות וחמורו' והיא יושבת במים ואח"כ טובלת בפניהם והם מחזירים פניהם ויוצאים כדי שלא יראו אותה כשתעלה מהמים.
ויברך על הטבילה אחר שיעלה מן המים וכיון שטבל הרי הוא כישראל שאם חזר לסורו הרי הוא כישראל מומר שאם קדש קדושיו קדושין:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ג) אומרים לו מה ראית... – שאם ירצה לפרש – יפרוש, שקשים גרים לישראל כספחת. גם שלא יאמר לאחר מכאן: אילו ידעתי – לא הייתי מתגייר. וכתב הבית יוסף שאם לא הודיעוהו – אינו מעכב. והביאוהו האחרונים.
(ד) ואין מרבים עליו – הזכרת העונשים.
(ה) ואין מדקדקין עליו – כלומר: אף באותן מקצת עונשין – אין להודיעו כל דקדוקי עונשין. אלא מודיעין אותו דרך כלל: "קודם שבאת למידה זו אכלת חלב – אי אתה ענוש כרת. חיללת שבת – אי אתה ענוש סקילה. ועכשיו אכלת חלב...". ואין להודיעו כל הדקדוקים והחומרות שיש באיסור חלב ואיסור שבת, דשמא כוונתו לשמים. כן כתב הב"ח.
(ו) בלא חציצה... – ואמרינן בש"ס: כל דבר שחוצץ בטבילה – חוצץ בגר. ועיין לעיל סימן קצ"ח דבר החוצץ בטבילה. וכן צריך מקוה הכשר לטבילת נידה, כדלעיל סימן ר"ח כדאיתא בש"ס, וכן כתב הרמב"ם פרק שלושה עשר מהלכות איסורי ביאה דין י"ג. ובמקוה הכשר לטבילת נידה – שם מטבילין את הגרים, ואת העבדים, ואת המשוחררים. וכל דבר שחוצץ בנידה – חוצץ בגרים ועבדים ובמשוחררים. עד כאן.
(ז) ויש אומרים שיגלח... – משמע אפילו אין חציצה בשערותיו, כגון שיחוף ויסרוק היטב, או יגוז מקצת שערותיו הקשורים וחוצצין. אף על פי כן יגלח כל שערותיו משום שנכנס לכלל יהדות. וכן כתב הב"ח, דאפשר דנטילת שער בגר הוא על פי דברי ר"מ דרשן שהביא רש"י בפרשת "בהעלותך". וכן המנהג במומרים כשחוזרים לדת ישראל. עד כאן. מיהו נראה דבדיעבד אם לא גילח שערו, רק שאין דבר חוצץ – הרי טבילה.
ט"ז - טורי זהב
(ג) מה ראית שבאת – דאי פריש – יפרוש. דאמר רבי חלבו: קשים גרים לישראל כספחת.
(ד) וממתינים לו – הקשה הרמב"ן: למה משהינן מצות טבילה ולא טבלינן אותו קודם המילה? ותירץ: כיון שהמילה קשה עליו מלין תחילה, דאי פריש – יפרוש. מיהו אם טבל תחילה – הרי זה גר. עד כאן לשונו.
(ה) עד שיתרפא – מפרש בגמרא דהמים מקלקלים המכה קודם שנתרפאית כראוי.
(ו) שאם חזר לסורו – בפרישה הביא דברי רש"י פרק שני דהוריות (דף י"ג) פירוש של תיבת "סורו", דהיינו: "סר שלו הוא רע", דהיינו היצר הרע.
באר היטב
(ג) ומודיעים: וכתב הב"י שאם לא הודיעוהו אינו מעכב.
(ד) מרבין: הזכרת העונשים ומדקדקין פירושו שאין להודיעו כל הדקדוקים והחומרות שיש באיסור חלב ואיסור שבת דשמא כונתו לשמים. כ"כ הב"ח.
(ה) חציצה: ואמרינן בש"ס כל דבר שחוצץ בטבילה חוצץ בגר וע"ל סימן קצ"ח מה שחוצץ בטבילה וכן צריך מקוה הכשר לטבילת נדה. ש"ך.
(ו) שיגלח: (אף דאין חציצה בשערותיו) כתב הש"ך דכן המנהג במומרים כשחוזרים לדת ישראל מיהו נראה דבדיעבד אם לא גילח שערו רק שאין דבר חוצץ הוי טבילה.