שולחן ערוך יורה דעה רטז ג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · רטז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
אמר לאשתו קונם מעשה ידיך עלי אסור בחילופיהם ובגידוליהם אמר קונם שאני אוכל או שאני טועם ממעשה ידיך מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפי' גידולי גידולין אסורין:
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ח) מעשה ידיך כו'. לא תיקשי לך מעשה ידיך דבר שאין בו ממש הוא דאיכא לאוקמא באומר קונם ידיך למעשיהן (ע"ל סי' רל"ד ס"ק פ"ה) א"נ מעשה ידי אשתו לאחר שתעשה דבר שיש בו ממש הוא מיהו כתב הר"ב יונה דלא מיתסר אלא בכנגד מעשה ידיה שאם אשתו טחנם ואפאם ומכרה לחם להיות מעות שכנגד טחינה ואפייה שלה ודכנגד חטים שלו עכ"ל ר"ן:
ט"ז - טורי זהב
אמר לאשתו קונם מעשה ידיך כו'. כתב הר"ן קמ"ל רבותא דמייחד פירותיו של פלוני כי היכי דמייחד מעשה ידי אשתו כאומר האלו דמי ומיתסר בחילופים וגידולים וסיפא דשאני אוכל או טועם קמשמע לן רבותא דאפילו באומר פירות האלו שאני טועם הוה ליה כאילו לא אמר האלו ואזלינן בתר לשון שאני טועם דהא כאן הוי כאומר האלו כיון שמייחד כמו שכתבתי אלא דקשה לי כיון שיש כאן ב' לשונות הסותרים זה את זה דמלשון ממעשה ידיך הוה כאומר האלו דהא מטעם זה אסור בחילופיהן וגידוליהן וגם הטור ע"כ ס"ל כן דאל"כ ה"ל כאומר קונם זיתים וענבים דאין איסור בחילוף וגידול אלא ע"כ דהוי כאומר האלו כמ"ש הר"ן ומלשון שאני טועם משמע להיתר בחילוף ובגידול ויש לנו לילך לחומרא כמ"ש הטור אחר כך גבי לביתך זה בשלמא להר"ן לק"מ דס"ל לישנא בתרא עיקר בין לקולא בין לחומרא כמ"ש ב"י בשמו והר"ן סידר דין זה דלגבי אשתו שלא כסדר הטור אלא דנקט תחילה קונם מעשה ידיך ואח"כ שאני טועם ממילא יש לנו לילך אחר לישנא בתרא אבל להטור קשה ונ"ל דהטור ס"ל דאין שייך לומר דאזלינן לחומרא אלא במקום שאפשר להיות לשון אחד בלא חבירו דהיינו באומר ביתך זה דהיה אפשר לומר בית זה או להיפך לביתך לחוד ע"כ לא ידעינן הי מינייהו עיקר משא"כ באומר שאני אוכל ממעשה ידיך הוי לשון שאני אוכל עיקר לפי סידור דבריו דודאי לא סגי בלא"ה וכן לא סגי אם לא יאמר ממעשה ידיך א"כ אין כאן לישני דסתרי אלא ה"ק ממעשה ידיך לא יהא איסור אלא מה שאני אוכל נמצא דלשון שאני אוכל הוא נשאר עכ"פ עיקר כנ"ל נכון:
באר היטב
(ו) ידיך: כתב הש"ך ואין להקשות הא מעשה ידיך דבר שאין בו ממש הוא דאיכא לאוקמי באומר קונם ידיך למעשיהן א"נ מעשה ידי אשתו לאחר שתעשה דבר שיש בו ממש הוא מיהו כתב הר"ר יונה דלא מיתסר אלא בכנגד מעשה ידיה שאם אשתו טחנם ואפאם ומכרה לחם להיות מעות שכנגד טחינה ואפייה שלה וכנגד חטים שלו עכ"ל הר"ן.