שולחן ערוך יורה דעה קסח כ
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קסח · כ · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
משכונו של ישראל ביד עובד כוכבים מותר להלוות עליו ישראל ברבית ויש אוסרין אלא אם כן אמר ישראל בעל המשכון קנה מעכשיו המשכון אם לא אתן לך עד יום פלוני:
- הגה: ולסברא הראשונה אפילו מישראל הראשון מותר לקבל הרבית (טור בשם הרא"ש) ואם יש לעובד כוכבים חוב על ישראל ועשה עמו שעבודים ליתן לו כל השנה כך וכך רבית או שיאכל פירות שדה שלו אם אין ביד הלוה לסלק העובד כוכבים ולהחזיר לו מעותיו מותר לישראל אחר לקנותו ממנו ואם יוכל לסלקו אסור לקנותו מן העובד כוכבים (כך משמע מתשובת ריב"ש שהביא הב"י):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(סו) מותר להלוות כו'. דמה בכך שאין המשכון לעובד כוכבים וכי אסור להלוות לעובד כוכבים על המשכון של ישראל ואפי' אם הלוה העובד כוכבים לישראל ברבית מותר לישראל להלוות לעובד כוכבים על אותו משכון ברבית ולקבל מהישראל הרבית שחייב לעובד כוכבים שהרי הישראל הב' לא הלוה לראשון כלום אלא לעובד כוכבי' ובמקומו הוא לקבל הרבית מיד ישראל. טור והרא"ש:
(סז) ולסברא הראשונה כו'. ול"ד לדלעיל ס"י דאם ישראל פודהו אסור דהתם מיד שנותן לו הישראל המשכון ולוה עליו מחזי דלוה לצורך ישראל א"נ התם כיון שמשכנו בע"כ ודאי לא הקנהו לו אבל הכא איכא למימר הקנהו לו. כ"כ ב"י גבי דין דס"י ובזה א"ש נמי דל"ק מדלעיל ס"ט דאסור כשידע המלוה שהמשכון של ישראל דהתם לוה לצורך ישראל וכ"כ האחרונים:
ט"ז - טורי זהב
משכונו של ישראל כו' מותר להלוות כו'. זה דעת הרא"ש ואע"ג דלעיל סי' זה סעיף ז' כתב דוקא שהמלוה לא ידע שבשביל ישראל כו' והוא ג"כ דעת הרא"ש הכא שאני שידוע שהעובד כוכבים לצורך עצמו לוה:
באר היטב
(מט) להלוות: כתב הט"ז ואע"ג דבס"ז כתב דוקא שהמלוה לא ידע שבשביל ישראל כו' הכא שאני שידוע שהעובד כוכבים לצורך עצמו לוה.
(נ) מישראל: ול"ד לדלעיל ס"ו דאם ישראל פודהו אסור דהתם מיד שנותן לו הישראל משכון ולוה עליו מיחזי דלוה לצורך ישראל א"נ התם כיון שמשכנו בע"כ ודאי לא הקנהו לו אבל הכא איכא למימר הקנהו לו. ש"ך.