שולחן ערוך יורה דעה קכה ו
<< · שולחן ערוך יורה דעה · קכה · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
עובד כוכבים שהביא ענבים בסלים ובדרדורי' (פי' רש"י גיגיות קטנות) וזרקן לגת שיש בו יין דרוך -- מותר בדיעבד אף על פי שיש בדרדורים יין שזב מהענבים שבהם. ואם ישראל מסייע לעובד כוכבים בזריקתו לגת מותר אפילו לכתחלה.
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(ט) מותר בדיעבד. כיון שעדיין לא נמשך בגת כדלעיל סימן קכ"ג סעיף קטן מ"ו ולכתחלה אסור אטו שפיכת יין גמור רשב"א ור"ן בשם הראב"ד:
ט"ז - טורי זהב
מותר בדיעבד. אבל לכתחלה לא ואמרו בגמרא הטעם משום לך לך אמרינן נזירא כו' וכ' הרשב"א בת"ה הארוך וז"ל הראב"ד פי' הטעם דהיין נסחט בדרדורין וכשהעובד כוכבים שופך הענבים בגת נשפך גם היין על ידו ומשום הא לכתחלה אסור דגזרינן אטו שפיכת יין גמור אבל דיעבד מותר ואע"פ שיש יין הרבה מנתז על הענבים לא גזרינן בדיעבד לפי שאינו מתכוין באותה שפיכה לשפיכת היין אלא לשפיכת הענבים שהוא מעורב בהן שעדיין לא נדרכו ולא נמשך היין מהם ואין דרך מנסכין כן ע"כ פירוש דבריו כיון שבשעה ששופך הענבי' ממילא נשפך גם היין שביניהם לכתחלה גזרו כאן משום לך לך כו' דהיינו שלא ישפוך הענבים כיון ששופך גם היין צלול שביניהם ואע"פ שאין כאן איסור דהא אין שם יין עליו מ"מ גזרו שמא פעם אחרת ישפוך יין צלול גמור ומ"מ דיעבד שרי כיון שהוא אינו מתכוין כלל אפי' לאותו יין דאלו היה מתכוין לאותו יין היה ראוי לגזור משום יין אחר גמור וכן היה ראוי לאסור אפילו אם לא היה מתכוין לשפיכת יין כגון שהיה שם יין גמור נמשך במקום מיוחד שם בזה היה ראוי לגזור משום שפיכת יין לחוד ע"כ דכאן אין שום א' מאלו וכן נמי כוונת הטור בהעתקת דברי רשב"א שכתב מפני שעדיין לא נדרכו הענבים ולא נמשך יינו ולא מכוין לשפיכת יין אלא לשפיכת הענבים פירוש דאינו מכוין לשפיכת אותו היין עצמו המעורב ואין שם יין גמור כלל ע"כ מותר בדיעבד כתבתי זה לפי שהלבוש ומו"ח ז"ל פירשו דברי הטור במה שכתב ולא מכוין לשפיכת היין לטעם בפני עצמו דהיינו שמותר כיון שכוונתו על השפיכת ענבים ולא על היין ה"ל כחו שלא בכוונה ע"י ד"א דמותר ולפ"ז אפי' אם היה יין גמור שם דהיינו שכבר נמשך מותר והא ליתא דלשון תה"ה שזכרתי אינו משמע כן כלל וגם מצד הדין הדבר ברור דאם הו' יין צלול גמור שם דאפי' בדיעבד היה אסור אפי' אם מכוין לשפיכת הענבים דזה גרע טפי ממה שמצינו בסמוך בסעיף שלאחר זה במזיגת מים דאסור אפילו דיעבד דהטעם משום שיש לו קירוב אצל היין גזרו טפי כ"ש בזה שיש בו קירוב טפי שנושא היין עצמו ועוסק במלאכתו החמירו בו טפי משאר דברים שאסורים משום גזירה כנלע"ד ברור. וכ' הרשב"א שם על זה שהרמב"ן פירש הטעם דלא כהראב"ד אלא שמא יגע עובד כוכבים ביין שבגת ונפקא מיניה בין הפירושים הוא גת שלנו שאין שם יין צף ע"ג הענבים דלהראב"ד אסור משום יין צלול ולהרמב"ן מותר ע"כ כתב הטור תחלה לפיכך עובד כוכבים שהביא כו' ומ"מ לכתחלה אסור לעשותו שמא יגע ביין דהיינו טעם רמב"ן שהוא עיקר כמ"ש גם הרשב"א בתה"ה ולפ"ז בגת שלנו מותר ואח"כ הביא בשם הרשב"א יש מי שהורה כו' דהיינו הראב"ד ולפ"ז גם בגת שלנו אסור ובפרישה כתב שמה שכתב הטור תחלה דין סלים מיירי בנקובים שאין מתאסף שם יין כלל ובזה כולי עלמא מודים דמותר בדיעבד משא"כ בדרדורים שהיין נשאר שם בתוכן מה שמצץ מהענבים ולכך יש אוסרים כמ"ש רבי' בסמוך עכ"ל. וכבודו במקומו מונח ואמרינן כי ניים ושכיב אמר להאי מלתא דאין כאן שום איסור בדיעבד לכל הדעות אפי' בדרדורים והוא גמרא ערוכה דדוקא לכתחלה אסור ומ"ש הטור בשם רשב"א יש מי שהורה שאסור כו' היינו לכתחלה ומ"ש מה שפירש דסלים היינו נקובים זה פי' הגון דלא בחנם נקט הטור תחלה סלים ואח"כ דרדורים אלא שהטור קמ"ל נפקא מינה אחריתא בין הפירושים דלפירוש הרמב"ן שהטעם שמא יגע ביין שבגת אסור לכתחלה אפי' בסלים נקובים משא"כ לפי' הראב"ד דאח"כ אין איסור אלא בדרדורים דהיינו אינן נקובים ונמצא שלכל א' מהפירושים יש חומרא וקולא. דלהרמב"ן יש חומרא לכתחלה אפי' בנקובין וקולא בגת שלנו שאין יין צף ע"ג ענבים ולהראב"ד אפכא ונ"ל שיש עוד נפקותא מיניה דהיינו שמוליך העובד כוכבים ענבים בסלים שאינם נקובים לכלי אחר שאינו גת דלטעם הראב"ד אסור ולהרמב"ן מותר וכן משמע מדברי ב"י בד"ה ובסה"ת כתב וכו' דסיים דמה שכתבו התוספות דהאיסור דוקא לגת בעוטה הוא כפי' הרשב"א דהיינו בשם רמב"ן משמע דלהראב"ד אסור אפילו לאינה בעוטה וראוי לנו לאחוז חומרת כל הפירושים וכן משמע דעת הטור. ולפי משא ומתן זה אם יש תרתי לטיבותא שהסלים נקובים ובגת שלנו מותר אפילו לכתחלה אלא שהרוצה להחמיר יוכל לומר משום לא פלוג רבנן אבל נ"ל ברור מה שכתבתי והא דלא כתב הטור דלכתחלה אסור גם בזורק אבן לגת דאין שם שייכות לכתחלה אטו בשופטני עסקינן דיניח ישראל לזרוק אבן ליינו ובחנם כתב בפרישה דגם על זריקת אבן קאי אבל הדבר ברור דכל מידי שהוא צורך הישראל לעשות פעולה להגת ירחיק מעשה ההוא מלעשותו על ידי עובד כוכבים משום לך לך כו':
ומ"ש מותר אפילו בשתייה הטעם דהא אין נוגע בידו ביין רק ע"י המים ובדבר לח אין חשוב נגיעה וגם ניצוק חיבור אין שייך כאן דלא אמרו חיבור אלא ביין ביין ולא במים ביין ונ"ל פשוט דהך דינא מיירי אפילו בזורק מים בידו ממש ואע"פ שכתב ב"י בשם הר"ן לא גרע מכחו שלא בכונה כו' לא קרא לזה כח (אטו) [אלא] מחמת שהנגיעה של עובד כוכבים היא אינה ביין לא גרע משאר דוכתי דאנו מקילין בכח העובד כוכבים ולהכי הוצרכו כאן לומר דמים ביין לא חשוב ניצוק ובדרישה הבין דמיירי כאן בזורק על ידי כלי דוקא את המים ומשום הכי טרח לתרץ למה לי הטעם דאין כאן ניצוק הא מותר בלאו הכי דה"ל מגע על ידי ד"א שלא בכוונה ובאמת טרח בחנם בזה:
באר היטב
(ח) שזב: בלבוש כתב אפילו היה שם יין צלול שכבר הומשך אפ"ה מותר מאחר שכוונתו היה לשפיכת הענבים והשיג עליו הט"ז ומסיק דאם היה שם יין צלול גמור אפילו בדיעבד אסור ע"ש.