שולחן ערוך יורה דעה סה ד

ביצי זכר, כל זמן שלא היה לו שלשים יום, מותרים לקדירה בלא קליפה אפילו אם יש בהם כמו חוטין אדומים. ואם היה לו שלשים יום, אם יש בהם כמו חוטין אדומים אסורין לקדירה בלא קליפה, אבל לצלי מותרים:

הגה: ונהגו לנקר הביצים אף כשהם פחותים משלשים יום, וכן להסיר משם גיד הגדול ולחתוך בהם הרבה חתיכות (א"ו הארוך). ונהגו ליקח מן הכתף הבשר שקורין דרי"ז (סדר הנקור), ואין בו איסור רק הוא משום מיאוס. עוד נהגו בלונבי"ל שקורין לידווי"ץ לצלותו ולא לבשלו, ואין בו איסור אם מבשלו, ואפילו לכתחילה מותר (ב"י וארוך). וכן נוהגין להסיר העינוניתא דורדא ולהשליכה ולא לאכלה, ואין איסור בדבר (א"ו הארוך). וכן נהגו לחתוך בין הפרסות של רגלי הבהמה ולהסיר משם בשר לבן ודק משום מיאוס, ואם לא עשה כן אין לחוש (ד"ע):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ט) בלא קליפה. וה"ה דחתיכה ומליחה מהני בהו:

(י) אבל לצלי מותרים. ובבית יוסף והפרישה דהיינו דוקא לסברא הראשונה שבסעיף א' מה שאין כן להיש מי שאומר וליתא דבהדיא כתב הרשב"א גופיה בת"ה הארוך דף ס"ט ע"א ובמשמרת הבית דהכא שרי אף בלא חתיכה לצלי כיון דמופשטים ועומדים פניהם על פני האש וכן משמע בהרא"ש פרק גיד הנשה וכן הטור כתב כאן בסתם מותרין לצלי משמע לכ"ע והיינו מטעמא דלעיל:

(יא) ונהגו לנקר כו'. דלא פלוג כדי שלא יטעו בלאחר ל' מיהו אם נתבשלו עם הקרום והורידין ולא נחתכו מותרין דיעבד אפילו ליכא ששים דאין מוחזקין בדם כל כך כל שלא היה לו ל'. או"ה כלל כ' דין ה':

באר היטב

עריכה

(ג) קליפה: כ' הש"ך ה"ה דחתיכה ומליחה מהני בהו.

(ד) מותרים: (אף בלא חתיכה) כ' הש"ך דזהו אליבא דכ"ע ודלא כפרישה שכ' דזה דוקא לדעה ראשונה שבסעיף א'.

(ה) פחותים: כתב הש"ך מיהו בדיעבד מותר אפי' ליכא ס' דאין מוחזקים בדם כ"כ כל שלא היה לו למ"ד יום (או"ה).

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}