שולחן ערוך יורה דעה טז ד

"יום אחד" האמור ב"אותו ואת בנו" – היום הולך אחר הלילה. כיצד: הרי ששחט ראשון בתחילת ליל ד' – לא ישחוט השני עד תחילת ליל ה'. ואם שחט הראשון בסוף יום ד' קודם בין השמשות – שוחט את השני בתחילת ליל ה'. ואם שחט האחד בין השמשות של ליל ה' – לא ישחוט השני עד ליל ו'. ואם שחט ביום ה' – ^דאינו לוקה.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ד) אינו לוקה דשמא בין השמשות הוי יום ד'.

ט"ז - טורי זהב

עריכה

הולך אחר הלילה. כמו במעשה בראשית לאפוקי בקרבן הלילה הולכת אחר יום שלפניו ובגמרא נותן טעם לזה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}