שולחן ערוך חושן משפט ת א

שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחבירו עליו הראיה אפילו ניזק טוען ברי ומזיק טוען שמא ואם טען הניזק אתה יודע ששורך הזיק נשבע היסת שאינו יודע. במה דברים אמורים במועד אבל בתם פטור אף מהיסת שהרי אם הודה היה פטור הואיל והוא קנס:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

אלא בסלע לקה: ואע"פ שנלקה ע"י רדיפת שורו אחריו לא הוי אלא גרמא בניזקין:

הואיל והוא קנס: כבר נתבאר טעמו בס"ס שצ"ט ס"ג:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(א) אפי' ניזק טוען ברי ומזיק שמא משמע מדברי הרמב"ם והט"ו דאפי' במועד דינ' הכי ומהרש"ל פרק המניח סי' ל"ג כתב דבמועד שרדף חייב כשניזק טוען ברי ומזיק שמא מאחר דרב הונא ורב יודא מחייבים בברי ושמא ואין דבריו נכונים אלא כיון דקי"ל דלא כרב הונא ורב יודא אלא מוקמינן ממונא בחזקת מאריה א"כ בכל ענין המע"ה:

(ב) ואם טען הניזק אתה יודע כו'. אבל כשאינו טוען כן א"צ לישבע היסת שהרי הניזק עצמו מודה שלא היה שם וא"כ ודאי אין הניזק [המזיק] יודע ועיין מ"ש לעיל סי' ע"ב סי"ב ס"ק נ"א יסי' צ"ג סעיף י"ג:

(ג) נשבע היסת שאינו כו'. כתב מהרש"ל שם והא דאינו פטור מהיסת במגו דיכול לטעון להד"ם דמאחר שטען זה ברי כנגדו הוי כמגו במקו' עדים דהא רב הונא ורב יהודא מחייבי' בברי ושמא כמו בעדים אף דלית הלכתא כותייהו מ"מ לענין מגו הוי כעדים עכ"ל ודבריו תמוהים ולחנם דחק דמאי מגו איכא הא אי טען להד"מ נמי היה צריך לישבע היסת:

באר היטב

עריכה

(א) בסלע: ואע"פ שניזקה ע"י רדיפת שורו אחריו לא הוי אלא גרמא בנזקין. סמ"ע.

(ב) ברי: משמע דאפילו במועד דינא הכי ומהרש"ל פרק המניח סי' ל"ג כת' דבמועד שרדף חייב כשניזק טוען ברי ומזיק שמא מאחר דרב הונא ורב יהודה מחייבין בברי ושמא ואין דבריו נכונים אלא כיון דקי"ל כרבנן דמוקמינן ממונא בחזקת מריה א"כ בכל ענין המע"ה. ש"ך.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}