שולחן ערוך חושן משפט קנג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

המבקש להוציא זיז (פי' כעין נסר או ראש קורה הבולט מן העלייה ולחוץ) מכותלו על אויר חצר חבירו כל שהוא בעל החצר מעכב עליו שהרי מזיקו בראייה בעת שתולה בו ומשתמש בו:

הגה: וכל זמן שלא הסירו שהניחו בעל החצר מרצונו אין בעל הזיז משתמש בו מפני שמזיק לבעל החצר בראייה ובעל החצר משתמש בו (טור סעי"ד):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

המבקש להוציא זיז. זיז הוא כעין נסר או ראש קורה הבולט מן העלייה לחוץ ואף אם הוא פחות מטפח ואינו ראוי לשמש עליו מ"מ ראוי לתלות בו מידי ויש היזק ראייה ולא מצי למימר אתלה בו דרך אחורנית ולא אראה בחצר חבירי דחיישי' שיהפך פניו ויראה בו בכוון ויתנצל לומר דמ"ה היפך פניו דירא שמא יפול בעומדו בקצה העליי' ולא יתפס על הראייה כגנב גמרא ור"ש:

וכל זמן שלא הסירו כו'. כ"כ הטור לפי שיטת המ"ד דגם לזיז טפח אין לו חזקה בפחות מג' שנים ולפחות מטפח אין לו חזקה כלל וא"ש אבל מור"ם דכתב בזה על דברי המחבר קשה הלא דברי המחבר הם דברי הרמב"ם והרמב"ם סבירא ליה דאפי' לזיז כל שהוא יש לו חזקה לאלתר אם לא מיח' בו ושוב לא מצי למחות בו ומשתמש בו בעל הזיז וכמ"ש הטור בשמו בס"ס זה והמחבר אחר זה מיד בס"ב וצ"ל דמור"ם כתב דין זה לכל מר כדאית ליה וממיל' לדעת הרמב"ם מיירי כשמיחה בו מיד ואמר שאינו מוחל לו על קביעת הזיז אלא לכשירצה יסלקנה ואחר מחא' זו קאמר דאין בעל הזיז משתמש בו וק"ל:
 

ש"ך - שפתי כהן

(א) המבקש להוציא זיז כו' עיין בתשובות מהרי"ט ס"ס ק"ח ובתשובת ר"ש כהן ס"ב סצ"ח:
 

באר היטב

(א) שתולה:    ול"מ למימר אתלה בו דרך אחורנית ולא אראה בחצר חבירי דחיישינן שיהפך פניו ויראה בו בכוון ויתנצל לו' דמש"ה היפך פניו דירא שמא יפול בעומדו בקצה העלייה ולא יתפס על הראייה כגנב גמ' ור"ש עכ"ל הסמ"ע ועיין בתשובת מהרי"ט ס"ח ק"ח ובתשו' רש"ך ס"ב סי' צ"ח.

(ב) מרצונו:    הקשה בסמ"ע דהא לא כ"כ הטור אלא לפי שיטת המאן דאמר דלזיז פחות מטפח אין לו חזקה כלל אבל הרמ"א דכ"כ אדברי המחבר שהם כהרמב"ם דס"ל דאפי' לזיז כל שהו יש לו חזקה לאלתר אם לא מיחה כמ"ש המחבר אחר זה בסעיף ב' לא אתיא שפיר וצ"ל דהרמ"א כ' דין זה לכל מר כדאי' ליה כו' ע"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש