שולחן ערוך אורח חיים תקנד כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

נאכל האוכל ושותה בתשעה באב, אינו רואה בשמחת ירושלים; וכל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בשמחתה. וכל האוכל בשר או שותה יין בסעודה המפסקת, עליו הכתוב אומר: "ותהי עונותם על עצמותם":

מפרשים

 

ט"ז - טורי זהב

(יא) על עצמותם. - פירש הר"ן דאיתא בהמפלת השותה יין חי עצמותיו שרופים מזוג עצמותיו סכויין כראוי עצמותיו משופין:
 

מגן אברהם

(כח) על עצמותם:    דבעצמות נכיר אם שתה יין חי או מזוג כדאיתא בגמרא (הר"ן):
 

משנה ברורה

'(נא) כל האוכל ושותה' וכו' – אפילו מעוברת או מניקה, או שארי אנשים שהם חלושים בטבען ומצטערים מהתענית [אם לא מי שהוא חולה באמת, וכדלעיל בסעיף ו', ועיין שם בהג"ה]. וכדאי הוא בית אלהינו להצטער על חורבנו על כל פנים יום אחד בשנה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש