שולחן ערוך אורח חיים תקנד ד

^וומותר לקרות כל ^דסדר היום, ^זופרשת הקרבנות, ומשנת איזהו מקומן, ומדרש רבי ישמעאל.

הגה: ^חומותר לחזור ^ההפרשה בתשעה באב (מנהגים):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

(ג) ומותר לחזור הפ'. - נראה דה"ק דמי שרגיל לחזור הפרשה באותו יום דהיינו שחל ט"ב ביום ה' ה"ל כסדר היום:

(ו) מותר לקרות וכו': בפוזנא נוהגין שא"א תהלים ושיר היחוד רק למחרתו או' של אמש ושל היום (לבוש) ובמדינ' זו נוהגין לאמרם במנח' אף על גב דאסור בת"ת כל היום צ"ל דס"ל כיון שאומר' דרך בקש' שרי לאומרו במנחה ומה"ט מקילין בתפילין במנחה:

(ז) לחזור הפ': נ"ל דהיינו חזן הקורא מותר לו לחזו' הפ' קודם שיקרא או מיירי בט"ב שחל בשבת דאז אפי' יחיד מותר לחזו' הפ' כמ"ש ססי' רפ"ה ועיין סוף סי' תקנ"ג:

ביאור הגר"א

עריכה

מותר כו'. שהרי קורין בתורה וקורין ק"ש:

ומותר כו'. עמ"א:

באר היטב

עריכה

(ד) סדר: ונוהגין לומר תהלים ושיר היחוד במנחה אע"ג דאסור ת"ת כל היום צריך לומר דסביר' ליה כיון שאומרים דרך בקשה שרי ומהאי טעמא מקילין בתפילין במנחה. ובפוזנ' אומרים למחרתו של היום ושל אמש.

(ה) הפרשה: נ"ל דהיינו חזן הקורא מותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא או מיירי בט"ב שחל בשבת דאז אפי' יחיד מותר לחזור הפרשה כמה שכתוב ססי' רפ"ה. ועיין סי' תקנ"ג. מ"א. וט"ז כ' דה"ק דמי שרגיל לחזור הפרשה באותו יום דהיינו שחל ט"ב יום ה' ה"ל כסדר היום ע"ש.

משנה ברורה

עריכה

(ו) ומותר לקרות כל סדר היום – דהיינו קריאת שמע וברכותיה, וכל מה ששייך לברכת התפלה:

(ז) ופרשת הקרבנות ומשנת וכו' – דלא גרע כל זה ממה שקורין בתורה ומפטירין בנביא, והכל מפני שהוא סדר היום. ונוהגין לומר תהילים ושיר היחוד במנחה, אף על גב דאסור בתלמוד תורה כל היום, צריך לומר דסבירא לן כיון שהוא דרך בקשה שרי. ובפוזנא נוהגין לומר למחרתו של אמש ושל היום, וכן נכון. ומעמדות בודאי אין לומר. ועיין לקמן סימן תקנ"ט ס"ד, דאין לומר פיטום הקטורת, שאינו מסדר היום. וכל שכן שאין לומר סדר הקרבנות הכתוב בסוף סימן א'. ומה שכתוב בשולחן ערוך ופרשת הקרבנות, היינו פרשת התמיד:

(ח) ומותר לחזור הפרשה בתשעה באב – היינו חזן הקורא, מותר לו לחזור הפרשה קודם שיקרא. והיינו אפילו במנחה; דאילו בשחרית, פרשה "כי תוליד", פשיטא, דמעין המאורע היא:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}