שולחן ערוך אורח חיים תצ א
שולחן ערוך אורח חיים · תצ · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
ביום שני קורין בפרשת אמור "שור או כשב" עד סוף העניין, ומפטיר קורא כמו ביום ראשון, ומפטיר במלכים בפסח דיאשיהו מ"וישלח המלך" עד "ואחריו לא קם כמוהו":
מפרשים
מגן אברהם
יש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן (של"ה):
באר היטב
(א) הענין: דהיינו וידבר משה את מועדי ה'. וכתב בשל"ה יש לעשות ביום שני בסעוד' איזה דבר זכר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן.
משנה ברורה
(א) שור או כשב - דמיירי שם מעניני כל המועדים וגם של פסח:
(ב) עד סוף הענין - דהיינו עד וידבר משה את מועדי ה' וגו'. וכתבו הספרים דטוב לעשות ביום ב' בסעודה איזה דבר לזכר סעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן:
כף החיים
(א) סעיף א: ביום שני וכו' — ויש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר זכר לסעודת אסתר, שביום ההוא נתלה המן. של"ה. מגן אברהם ריש הסימן. חק יעקב אות א'. וסימן, "וישבות המן ממחרת הפסח". אשל אברהם. ומה שכתב שביום ההוא נתלה המן, כן הוא בפירוש רש"י למגילה דף ט"ו (ע"א ד"ה יו"ט ראשון) וט"ז ע"א (ד"ה ולתעניתו) יעו"ש, וכן הוא בפרקי דרבי אליעזר פרק ג' ובמדרש אסתר. אלא דמה שכתב רש"י שם דהתענית היה י"ד ט"ו ט"ז, מבואר שם בפרקי דרבי אליעזר ומדרש רבה דהתענית היה י"ג י"ד ט"ו יעו"ש. ולפי זה "ויהי ביום השלישי" יבא כפשוטו, שלישי לתענית, ואין צריך לדחוק ולפרש שלישי למשלוח הרצים כמו שכתב רש"י שם, יעו"ש ודוק[2].