שולחן ערוך אורח חיים תנו א

אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה שהיא מ"ג ביצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון וכן ישער אותה ימלא כלי מים ויערה המים ממנו לכלי אחר ואחר כך יתן בו מ"ג ביצים ויחזיר בו המים שעירה ממנו והמים שיותירו יתנם בכלי אחר והכלי המחזיק אותם הוא המדה למלאותו מקמח והמדה מחוקה ולא גדושה ושיעורה מקמח חטה מצרית תק"כ דרהם מצריים בקירוב:

הגה: ולא ידחק הקמח במדה דאם כן לא ילוש יפה וטוב לומר בשעת נתינת הקמח למדה שעושה לשם מצוה (מהרי"ל):

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

עריכה

מחוק' ולא גדושה. במרדכי בשם ריב"א כתוב וז"ל נלמדה משל כ"ג שהיתה מדתו כמו כן עשירית האיפ' והיתה גודשה בתוכה כדאמרינן בפ' שתי מדות עכ"ל פי' אין לשער רק כמה שנכנס קמח לכלי בלא גודש דהא הכלי עצמו מחזיק עשירית האיפה שהיא מ"ג בצים וחומש ואם יגדוש יהי' מותר על שיעור זה וכ"ת ה"נ דצריך מותרות של גידוש זה אינו דנלמד מכ"ג דאי' שם כל המדו' היו גודשות חוץ משל כ"ג שהית' מחוקה מפני שגודשה בתוכ' פי' הכל היה שוה בענין הקמח אלא שהכלים היו חלוקי' דשאר מדות הי' הכלי עצמו אינו מחזיק שיעור החלה אלא עם הגודש דוקא אבל מדה של כ"ג היתה גדולה מוחזקת בעצמה שיעור חלה אם כן לא היה רשאי לגדוש דהוה מותרת ומפרש שם רש"י ותוספות הטעם מפני שצריך לחלק מחצית' בבוקר ומחצית' בערב ואם תהי' כמו שאר המדות שיצטרך לגדוש ישפוך מן הסולת לארץ קצת. כלל העולה מזה דאין ליקח יותר משיעור חלה בכל המדות אך שיש חילוק בכלי עצמה א"כ כלי שלנו שהיא עצמה מחזקת שיעור חלה אין לגודשה דלא ליהוי מותרת כמו בכ"ג דיש איסור בפסח ביש מותרות משום חימוץ מה שאין כן בכל השנה כ"ז פשוט וב"י כת' שאין ראיה מכ"ג דאדרבה איכא ראיה איפכא מהתם לומר שאותה מדה היתה גדולה כל כך שכשהיתה נמחקה היה בה עשרון גדוש עכ"ל אין לדבריו הבנה כלל דמה עשרון גדוש דקאמר הלא כולן היו שוות כמ"ש ומו"ח ז"ל כתב שריב"א לא פי' הטעם כמ"ש רש"י ותו' שזכרתי ולא הרגשתי בזה דודאי ס"ל כן ואינו לומד משם אלא שלא יהיה מותר על השיעור כשהכלי מחזיק בעצמו שיעור חלה וזה פשוט לע"ד:

מגן אברהם

עריכה

(א) עיסה גדולה: אפי' אופ' בהרב' תנורים שאין יכולין להתעסק בו יפה (ש"ג זכרונות דף כד כ"ה):

(ב) וכן ישער אות': דלא כרי"ו שכ' לנקוב ביצה ולמלאו' אותה מ"ג פעמים זה אינו דהא בצרי להו הקליפות (ד"מ) ומ"כ בשם מהרי"ך שהוא שיעור ג' קווארט וקווטירל ומהר"י כ' שהוא ג' זיידליך:

(ג) תק"כ דרה"ם כו': כצ"ל:

(ד) ולא ידחק: רק ימדוד בפיזור כדרך המוכרי'. לא יניח ידו על הקמח (מהרי"ל ד"מ):

(ה) לא ילוש יפה: ויבא הקמח לתבשיל ומתחמץ כמ"ש ססי' תנ"ט:

באר היטב

עריכה

(א) מ"ג ביצים: עם הקליפות. ב"ח ואחרונים.

(ב) ישער: ולא ע"י משקל. וכ' ש"כ סי' שכ"ד שהוא שלשה קווארט שהם ג' זיידליך פחות מעט.

(ג) ולא ידחק: ולא יניח ידו על הקמח ד"מ (דלא ילוש יפה ואח"כ בבישולו יתחמץ).

(ד) לשם מצוה: וכן בשאיבת המים וכן כשנותן מים לתוך הקמח כמש"ל סי' תנ"ה.

משנה ברורה

עריכה

(א) אין לשין וכו' - לפי ששיערו חכמים שהעסק שאדם אחד מתעסק בידו בעיסה בלישה ועריכה אינו מצילה מחימוץ כשהיא גדולה ביותר מהשיעור המוזכר כאן לפי שאין הידים מספיקות להתעסק בה מכל צדדיה מתוך גדלה:

(ב) מ"ג ביצים - כמו שהן עם הקליפות:

(ג) ישער אותה וכו' - ולא ע"י משקל וכתבו האחרונים שהוא שיעור ג' קוואר"ט לערך:

(ד) ולא ידחק וכו' - היינו אף אם כמות הקמח אינו מחזיק אלא עשרון או פחות מזה ומשום דא"כ לא ילוש יפה בכמה מקומות שלא יכנוס לשם מים ויתחמץ כשיבוא בתבשיל וימדוד בפזור כדרך שמודדים למכור ואפילו להניח ידו על הקמח אין נכון לכתחלה:

(ה) בשעת נתינת וכו' - עיין לקמן בסימן ת"ס במשנה ברורה ס"ק ב':

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}