שולחן ערוך אורח חיים רצא ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רצא · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
שולחן ערוך
אם נמשכה סעודת הבוקר עד שהגיע זמן המנחה יפסיק הסעודה ויברך ברכת המזון ויטול ידיו ויברך ברכת המוציא ויסעוד ונכון הדבר שאם לא היה עושה כן מאחר שנמשכה סעודת הבוקר עד אותה שעה לא היה יכול לאכול אחר כך אלא אכילה גסה:
- הגה: אבל מי שיודע שאפשר לאכול אחר שיתפלל מנחה עם הצבור לא יעשה סעודה שלישית קודם מנחה מיהו אם עשאה יצא:
מפרשים
ט"ז - טורי זהב
אלא אכילה גסה. כי כל זמן האכילה האיצטומכה פתוחה משא"כ אחר הסעודה וכתב רש"ל ובמרדכי כתוב שטוב להפסיק מעט ביניהם שלא ליטול ידיו מיד אחר ב"ה וכן ראיתי נוהגין להפסיק מעט בד"ת או בטיול קצת עכ"ל:
מגן אברהם
(ו) יפסיק הסעודה: ויקום וילך וימתין מעט בנתיים ואותן שנשארים במקומן לא יצאו י"ח דהוי כסעודה א' [מהרי"ל ה' סוכה] וע' במ"מ בשם ש"ל וכ"כ הב"ח וכתב ב"י בשם הרא"ש שאין לדרוש כן ברבים להפסיק כיון שקודם חצות אין רשאי להפסיק אין העולם בקיאים בזה ע"כ:
(ז) לאכול אח"כ: אבל בשעת אכילה האצטומכא פתוחה:
(ח) אבל מי שיודע כו': ונ"ל דאפי' חל י"ט במ"ש אם יודע שיוכל לחזור ולאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשתים דהא י"א דאסור לעשות כן משום ברכה שא"צ עיין סוף סי' רט"ו וסי' תקכ"ט:
באר היטב
(ג) בה"מ: וימתין מעט ביניהם שלא ליטול מיד אחר בה"מ וכן נוהגין להפסיק בד"ת או בטיול קצת. ב"ח בשם מהרש"ל.
(ד) גסה: כי כל זמן האכילה האצטומכא פתוחה משא"כ אחר הסעודה נסתמת.
(ה) לאכול: ואפי' חל יום טוב במ"ש אם יודע שיכול לחזור ולאכול קודם שעה עשירית לא יחלק סעודת שחרית לשתים. מ"א.
משנה ברורה
(יד) ויברך בהמ"ז וכו' - וכתבו האחרונים שאח"כ יקום וילך מעט בינתים והנשארים במקומן לא יצאו ידי חובתן דהוי כסעודה אחת. וכתב הב"י דלא ידרוש ברבים לעשות כן להפסיק סעודתן כיון שקודם חצות אין רשאין להפסיק אין הכל בקיאין בזה:
(טו) אלא אכילה גסה - כי כל זמן האכילה האיצטומכא פתוחה משא"כ אחר הסעודה ולא חיישינן שגורם ברכה שא"צ כיון שמוכרח לעשות כן משום סעודה ג' שתהיה כדין וזהו מה שמסיק רמ"א אבל מי שיודע וכו' כדי לצאת מחשש ברכה שאינה צריכה:
(טז) אבל מי שיודע - היינו שמשער בנפשו שלא תהיה אז אכילתו אכילה גסה:
(יז) אחר שיתפלל מנחה - ואפילו אם חל יו"ט במו"ש שאי אפשר לו לאכול סעודה שלישית בסוף היום כנהוג שהרי ראוי לו להמנע מלקבוע אז סעודה בעיו"ט כמו בע"ש מ"מ אם יודע שיוכל אז לאכול עכ"פ כשיעור ביצה ויותר וכנ"ל בס"א לא יחלק סעודת שחרית לשתים דהא י"א דאסור לעשות כן משום ברכה שאינה צריכה. כתב מ"א בשם ס"ח מי שיש לו מזון ב' סעודות מצומצמות ואם יחלקם לג' סעודות לא יהיה לו כל סעודה לשבעה מוטב שיאכל ב' סעודות לשבעה ומ"מ אם נמשכה סעודת הבקר עד אחר חצות יחלקנה לשנים וכמ"ש בסעיף זה דהא מ"מ ישבע כשאוכל שנית אבל לכתחלה אין להמתין עד אחר חצות משום זה דמבטל במקצת עונג שבת:
ביאור הלכה
(*) אחר שיתפלל מנחה וכו': עיין במ"ב והנה במגן אברהם כתב אם יודע שיוכל לחזור ולאכול קודם שעה עשירית ונטיתי מזה משום דצ"ע הלא אף בסוף היום אינו אסור רק לקבוע סעודה אבל מעט פת כביצה ויותר אף כשחל עיו"ט בחול מותר ודוחק גדול לומר משום דהיא מצות שבת גריעא דחשיבא כסעודה קבועה וכמו שמצינו במקו"א דשבת קובעת דזה אין שייך לעניננו דעיקר הטעם הוא משום כדי שתהיה אכילתו בלילה לתאבון וכן מצאתי בעז"ה בבאור הגר"א בסימן תקכ"ט ס"א בהג"ה בהדיא כמו שכתבנו:.
(*) לא יעשה וכו' קודם מנחה: ר"ל שלא יחלק סעודת שחרית לשתים משום חשש ברכה שא"צ וממילא תדחה עד אחר המנחה וכמו שכתב הרמ"א בס"ב בהג"ה דיותר טוב להתפלל מנחה תחלה:.