שולחן ערוך אבן העזר ק י

האשה שהוציאה שטר כתובה ואין עמה גט, ואמרה לבעלה: גרשתני ואבד גטי תן לי כתובתי, והוא אומר: לא גרשתיך, חיב ליתן לה עיקר כתובתה אבל אינו נותן לה התוספת, עד שתביא ראיה שגרשה או שיצא גט עם הכתובה מתחת ידיה.

ויש אומרים דאם אינה מביאה ראיה על הגרושין, אפילו עיקר כתובה אינו נותן לה דמאחר שתובעת כתובתה אינה נאמנת על הגרושין, כמו שנתבאר לעיל סימן י"ז סעיף ב', ולכן אינה נוטלת כתבתה (טור); וכן עיקר:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(מ) כמו שנתבאר לעיל סי' י"ז סעיף ב': עמ"ש שם ע"ז ושם נתבאר דעה שלישית בשם מהרי"ק דאינ' נאמנת לענין ממון כלל אף שנאמנת להנשא:

בית שמואל

עריכה

(לז) האשה שהוציא' וכו': כ"כ הרמב"ם וס"ל האש' האומר' גרשתני נאמנת אפילו אם תובעת הכתובה ואינה נאמנת אלא על עיקר הכתוב' דזכתה מחמת מדרש הכתובה שכותבים כשתנשא לאחר וכו' ומדרש כתובה לא דרשינן אלא על עיקר הכתוב' ועיין במגיד פט"ז ה"א:

(לח) חייב ליתן לה עיקר כתובתה: לכאור' נראה דאין עליה שבועה דקי"ל אשה האומר' גרשתני נאמנת משום דאינה מעיזה והיינו דנאמנ' בלא שבועה מיהו הוא צריך לישבע היסת על ת"כ אבל בסעי' אח"ז דהבעל אומר ג"כ דגירש אותה אז י"ל דמעיזה כיון דהוא מסייע' מ"ה צריכה לישבע נשמע מזה דלא אמרינן דאינה מעיזה אלא דוק' כשהו' מכחיש' אף על גב דהיא התחילה לומר גרשתני מיהו קשה בסיפ' למה לא חיישינן שמא גירש בגט פסול כמ"ש בסי' קנ"ב גם קשה כיון דאין לה חזקה דאינ' מעיזה א"כ למה היא מגורשת מ"ש מהא דאית' בסי' קמ"א סעיף נ"ו כשהבעל והשליח אומרים לגרושין נתן הרי היא ספק מגורשת:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואין עמה גט בדין זה כתב בטור ואם הוא במקום שאין רשאין לכתוב גט מפני הסכנה היא נאמנ' וגובה הכל אפי' אין לה עידי גירושין עכ"ל והקשה ב"י דבגמ' מבואר דאי ליכא עידי גרושין במאי נביא וי"ל דלר' יוחנן דאמר דאלמוה לאחר הסכנה כיון דמודה דאין נאמן לורמ פרעתי אע"ג דאית לה מנו אבל לרב דלא אלמוה פריך שפיר עכ"ל ולפ"ז אם אומר לא גרשתיך אפי' בשעת סכנה הוא נאמן ועדיין תימה לי על הטור דאין ראיה מדברי התוספות האלו דאזלי לשיטתם בפ"ק דב"מ דף י"ז ד"ה לא אמר כלום דהא ס"ל דר' יוחנן ס"ל אפילו במקום שכותבין גובה בלא כתובה דמכח דאלמוה רבנן לכתובה במקום שאין סכנה ביש עידי גירושין ע"כ אלמוה רבנן גם במקום סכנה אפילו בלא עידי גירושין כמ"ש אבל לפי דעת הרא"ש שכתב בס"פ הכותב בשם הרמב"ן דגם רבי יוחנן ס"ל כשמואל דבמקום שכותבין דריעא טענת' כל שאין כתובתה ביד' אינה גובה כתובתה נמצא דלא אלמוה רבנן לכתובה כלל ולמה נימא דבמקום סכנה אלמוה טפי לדע' רבי יוחנן מן מה דאמרי' לרב ולא מהני ליה מנו וכבר זכר הטור לעיל בסי' זה המסקנא כדעת הרא"ש וע"כ צריך עיון כדעת הטור:

שתובעת כתובתה פי' ואע"ג דקי"ל האשה שאומרת לבעלה גרשתני נאמנ' חזקה שאינה מעיזה בפניו מ"מ כאן שתובעת כתובתה אינה נאמנת וזהו דעת הטור ע"פ תוס' והדיעה האחד הוא דעת הרמב"ם ס"ל דעיקר עכ"פ גובה מכח תנאי שכותב לכשתנשאי לאחר תטלי כתובה אבל בתוס' ליכא תנאי ב"ד שזה תלוי ברצון איש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}