שולחן ערוך אבן העזר ק ג

אם נמצא קרקע בן חורין, גובה ממנו. ואם לאו, טורפת מקרקע שמכר או שנתן הבעל, בין במתנת בריא או במתנת שכיב מרע. ואפילו נתרצית למה שמכר או נתן, אינו מועיל אלא אם כן קנו ממנה תחלה. ואם מכר קרקע לאחד ולא נתרצית לו, ואחר כך מכר לאחר אותו קרקע או קרקע אחרת ונתרצית וחתמה לו, אינה גובה ממנו. ומן הראשון, יש אומרים שגובה ויש אומרים שאינה גובה.

ועין לעיל בסימן צ' סעיף י"ז:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(כב) אא"כ קנו ממנה תחלה: ועוד נתבארו הרבה פרטים אשר לא תוכל לטעון נחת רוח עשיתי לבעלי ע' לעיל סי' צ' סעיף י"ז:

(כג) ואח"כ מכר לאחר: ה"ה מכר לראשון פעם אחרת ונתרצית ג"כ יש טענה זו דלמה לא עשתה נחת רוח לבעלה בפעם הראשון:

(כד) ומן הראשון י"א שגובה: אף על גב דיכול לומר לה הנחתי לך מקום לגבות שדה השניה וכן הדין גבי מלוה שכתב ללוקח שני דין ודברים אין לי עמך אין לו על לוקח ראשון כלום מפני שיכול לומר הנחתי לך מקום לגבות וכמו שנתבאר בחושן משפט סי' קי"א וקי"ח שאני אשה דלא ניתנה כתובה לגבות מחיים ולא שייך בה למימר את היא דאפסדת אנפשך וכמ"ש התוס' דף צ"ח בשם ר"ת ור"ח וכמ"ש הרא"ש:

(כה) וי"א שאינו גובה: וכן סתם בחושן משפט סי' ק"ח כדעת הרמב"ם משום שהראשון מוחזק והמע"ה:

בית שמואל

עריכה

(כ) ואח"כ מכר: ה"ה אם מכר לזה פ"א ולא נתרצית ואח"כ מכר לו ונתרצית:

(כא) ומן הראשון י"א שגובה: אף על גב די"ל הנחתי לך מקום לגבות שאני האשה דלא נתנה כתובה לגבות מחיים ובחושן המשפט סי' קי"ח שם פסק כרמב"ם דאינו גובה:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

י"א שגובה היינו דעת ר"ח ור"ת בטור והטעם דאע"ג דבכה"ג בב"ה אמרינן בגמרא דאיהון דאפסיד לנפשיה שכתב לשני דין ודברים כולי שאני בעל חוב דידע דסופו לגבות ואפילו הכי כתב ליה הלכך לא גבה מראשון אבל אשה ליכא למימר כולי האי דאפסיד אנפשה דהא בשעה שכתבה לו לא היתה ראויה לגנות בבירור דלא ניתנה הכתובה לגבות מחיים אשר"י:

וי"א שאינה גובה שהרי יכול לומר הנחתי לך מקום לגבות ממה שמכרה לשני:

באר היטב

עריכה

(יז) לאחר: ה"ה אם מכר לזה הראשון פעם אחרת ונתרצית ח"מ ב"ש.

(יח) שגובה: ובחושן משפט סימן קי"ח שם פסק דאינה גובה ועיין ש"ך שם.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}