שולחן ערוך אבן העזר קמט ב

נתיחד עמה בפני שני עדים, והיו שני עדים כאחד, וראו הוא והיא את העדים, אם היתה מגורשת מן הנשואין, חוששין לה שמא נבעלה, והן הן עדי ייחוד הן הן עדי ביאה. לפיכך, היא ספק מקודשת, וצריכה גט מספק. ואם היתה מגורשת מן הארוסין, אין חוששין לה, שהרי אין לבו גס בה. ואי חזינן להו דגייסי אהדדי, חוששין לה.

הגה: אבל אם נתיחד עם משדכת שלו, אף על גב דגס בה, לא חיישינן, אלא אם כן בא עליה בפני עדים (תשובת הרמב"ן סימן קל"ה):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ד) ספק מקודשת: ואם נשאת לאחר תצא ומכ"ש אם הבעל הלך למ"י וא"א ליתן לה גט אחר דלא תנשא ולא כהגמיי' דף תרי"ז עיין בד"מ, וכבר כתבתי אם גירש מחמת זנות לא חיישינן שמא בא עליה ואם שניהם מודים שלא בא עליה כתב בש"ג שם דלא חיישינן שמא בא עליה וא"צ גט שני ממנו וצל"ע מנ"ל דין זה כיון דקי"ל הן הן עידי יחוד הן הן עידי ביאה הוי כאלו עדים מעידי' ע"ז עיין סוף סימן קס"ז:

(ה) מן האירוסין וכו': דוק' בכה"ג שכבר גרשה אבל אם כתב לה גט ועדיין לא נתן לה הגט ונתייחד עמה חוששין שמא בא עליה ופסול משום גט ישן ח"ר:

(ו) אא"כ בא עליה: לכאורה נראה מתשובת רמב"ן אפי' בא עליה נמי אין חוששין לקדושין כיון שאין עסק קידושין ביניהם דוק' באשתו או בארוסה שהיה קדושין ביניהם חיישינן לקדושין אבל משודכת דמיא לאשה דעלמ':

באר היטב

עריכה

(ג) יחוד: דוקא כשנתייחד עמה שיעור זמן ביאה או לפחות שיעור העראה שהוא שיעור כדי לצלות ביצה ולגמעה אבל אם אין שיעור זה אין כאן חשש יחוד כלל רלנ"ח סי' מ"ג הר"י הלוי סי' ו'. הא דאמרינן הן הן עידי יחוד. דוקא בנתייחדה מדעתה אבל אם הוא נתייחד עמה בע"כ אפי' אם נתייחד עמה כשיעור ביאה אם היא תתן אמתלא בדבריה למה שהתה כ"כ אין חוששין ליחוד זה רלנ"ח שם.

(ד) גס בה: ה"ה שאין לבה גס בו הרא"ם סי' ס"ז. ודוקא בכה"ג שכבר גרשה אבל אם כתב לה גט ועדיין לא נתן לה הגט ונתייחד עמה חוששין שמא בא עליה ופסול משום גט ישן ב"ש.

(ה) עדים: ב"ש כתב דנראה מתשוב' הרמב"ן אפי' בא עליה נמי אין חוששין לקדושין כיון שאין עסק קדושין ביניהם דוקא באשתו או בארוסה שהיה קדושין ביניהם חיישינן לקדושין אבל במשודכת דמיא לאשה דעלמא ועיין הרדב"ז ח"א סי' רי"ז. כנה"ג קע"ט ע"ב ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}