שולחן ערוך אבן העזר קד א

בית דין שמוכרים להגבות לאלמנה כתובתה, אין מוכרין אלא בהכרזה. ומכריזים שלשים יום רצופים, או ששים יום שני וחמישי. ומכריזין בבקר ובערב. ובשעה שמכריזין מסיימין השדה במצריה ומודיעים כמה היא יפה ובכמה היא שומא, ושרוצים למכרה כדי להגבות לאשה כתובתה:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) להגבות לאלמנ' כתובת': אין חילוק בין אם באה לגבו' מיתומים קטנים או גדולים כל זמן שגוב' כתובת' ע"פ ב"ד וה"ה לגרושה הבאה לגבות כתוב' ע"פ ב"ד רק שדעת הרמב"ם שכל שאין גובין מן היתומים או מן הלקוחו' אף שצריך הכרז' א"צ שלשים יום רק מכריזין כפי מה שיראו עד שיפסקו המוסיפין ודעת הטור דכל שב"ד גובין אין חילוק בין נפרעין מן הלוה בעצמו או מיתומים ומלקוחו' לעולם צריך שומא והכרזת שלשים עיין בחושן משפט סי' ק"ג:

(ב) או ס' יום ב' וה': אף על גב דכי חשיב מר ליומי דהכרז' לא הוו אלא י"ח כיון דמשכ' מילת' שמעו אינשי לשון הגמר' ופי' ח"י ימים כי כשמתחילין ביום ב' שמונ' שבועות הוא נ"ו ימים בכל שבוע שני ימים ב' ה' הרי ט"ז ימים נשארו עוד ד' ימים לתשלום הס' ב' ג' ד' ה' הרי עוד ב' ימים הרי ח"י ימים:

(ג) ומכריזין בבקר ובערב: בשעת הכנס' פועלים ובשעת יציאת פועלים ועיין בחושן משפט סי' ק"ט:

(ד) כמה היא יפה: כלומר כמה תבוא' מוצאין בה שבזה ניכר יופיה של שדה:

(ה) כדי להגבות לאשה כתובת': מפני שלוקח המעות מעט מעט:

בית שמואל

עריכה

(א) ב"ד שמוכרים להגבו' וכו': אין חילוק כאן אם גובין מיתומים קטנים או מגדולים ובגרושה שגובה מן בעלה פליג הרמב"ם עם הטור ולהטור כל שב"ד גובה אין חילוק בין נפרעים מן הלוה בין נפרדים מן יתומים ועיין בחושן המשפט, וב"ד היינו דיינים שאינן הדיוטים גמורים אבל אם היו הדיוטים גמורים הוי כאלו מכרה יחידאי עיין תוס' דף ק':

(ב) או ששים יום ב' וה': אף על גב דלא הוי אלא ח"י יום כיון דמשכי מלתא שמעו אינשי ש"ס:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

או ס' יום ואע"ג דאי השבת ליומי דאכרזתא לא הוה אלא י"ח כיון דמשכי מלתא שמעו אינשי וכתב הר"ן פי' אם מתחילין ביום ב' נמצא שכלין ה' שבועות ביום אחד וישארו עוד ארבעה ימים עד כלות ס' יום והאחד מן הד' ימים מתחיל ביום ב' והרביעי ביום ה' נמצא בין הכל י"ח ימים:

באר היטב

עריכה

(א) להגבות: אין חילוק כאן אם גובין מיתומים קטנים או מגדולים. עיין בחושן משפט סי' ק"ג.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}