שולחן ערוך אבן העזר קג א

אלמנה, בין מן הארוסין אם כתב לה כתובה, בין מן הנשואין, מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בבית דין ושלא בהכרזה, לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד, לא שנא אם מוכרת שלשה או ארבעה פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם, מוכרת שלא בבית דין מומחים, אבל צריכה בית דין הדיוטות שלשה אנשים נאמנים בקיאים בשומת קרקע.

הגה: ודוקא עיקר הכתובה והתוספת, אבל אינה מוכרת שלא בבית דין לגבות נדוניתא, דאינו רק כחוב בעלמא (בית יוסף בשם הריטב"א פרק אלמנה נזונית).

אם מכרה בינה לבין עצמה שוה בשוה, מכרה קיים. ויש חולקים:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) אם כתב לה כתובה: דכבר נתבאר לעיל סי' נ"ד סעיף ו' דארוסה אין לה כתובה אם לא כתב לה ושי"א דארוסה יש לה כתובה אבל המנהג כסבר' הראשונה:

(ב) בקיאים בשומת קרקע: נראה דלאו דוק' קרקע דה"ה אם מוכרת מטלטלין לאחר תקנת הגאונים צריכה ג' אנשים בקיאים בשומ' וכ"כ הרי"ף והרא"ש כגון גברי מהימנ' ובקיאי בשומ' וכתב המ"מ ופי' אף על גב דליכא בינייהו מאן דגמיר וסביר ואינם ראוים לדון דיני ממונות שאל"כ במה יפה כחם יותר משאר דיינין עכ"פ צריכה שבועה קודם שתמכור כדמסקינן בגמ' מוכרה שלא בב"ד צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה וכבר נתבאר בסימן צ"ו דין השבועה ואם מכרה קודם השבועה:

(ג) לגבות נדוניית' דאינו רק כחוב בעלמא: מלשון המ"מ לא נראה כן שכתב בפי"ז מה"א דין ט"ז צ"ב בדברים אלו נראה שהוא כדין העיקר והתוספות וכו' עיין עליו וידוע שגם דין זה הוא מטעם שלא תתבזה אשתו בב"ד:

(ד) בינה לבין עצמה: כבר כתב מחלוקת זה ג"כ סי' צ"ג סעיף כ"ה גבי מזונות:

בית שמואל

עריכה

(א) מוכרת מנכסי בעלה: הטעם מבואר בש"ס טעם א' משם חינא היינו שיהיה לה חן היינו ממון לישא בעל, ב' כדי שלא תתבזה בב"ד ונ"מ מטעם א' גרושה דאינו מקפיד על ביזוי שלה אבל משום חן איכ' ולדעת הטור אם כבר נשאת לאחד אינו מקפיד על ביזוי שלה וכן לא שייך חן אא"כ דנשאת על סמך מעות זה כמ"ש בש"ג ואפשר אם נשתדך לאחר ג"כ אינו מקפיד על ביזוי שלה, ופסק הרמב"ם והרא"ש משום דאל תתבזה אף ע"ג לענין אין נזקקים לנכסי יתומים קי"ל משום חינא כמ"ש בסי' צ"ו הכא אין לה שום הפסד פסקו הטעם משום אל תתבזה והרשב"א פסק הטעם משום חינא ועוד נ"מ מטעמים הללו לטעם שלא תתבזה אז יורשים בין זכרים ובין נקבות מוכרים שלא בב"ד אבל לפי הטעם משום חן דוק' נקבות מוכרים בלא ב"ד כמ"ש בש"ס והא דא"צ הכרזה כתב הרא"ש גם כן הטעם שאל תתבזה, ולהריטב"א איירי כל זה כשאין לה מזונות אבל אם יש לה מזונות רשאי למכור בלא ב"ד לגבות הכתובה כדי שאל תהיה לה מזונות אפי' היכ' דלא שייך טעמים אלו ואז צריכה למכור לצורך כל הכתובה כדי שתפסיד המזונות:

(ב) שלא בב"ד מומחים: מה שנקרא בעלמ' ב"ד הדיוטים נקרא כאן ב"ד מומחין והדיוטים כאן הם הדיוטים ממש דלית בהו גמיר וסביר אלא בקיאין בשומא הר"ן:

(ג) ודוק' עיקר כתובה ותוספת: הנה הריטב"א ס"ל לעיקר כתובה מוכרת בלא ב"ד אבל לא לצורך תוס' כתובה או לצורך נדוני' והמגיד חולק ע"ז וס"ל אם הקילו בדבר שאין לה חסרון מכ"ש בנדוני' ורמ"א שפסק כריטב"א ופסק אף תוס' כתובה מוכרת בלא ב"ד אפשר משום הריטב"א איירי באשה שאין לה מזונות והרב רמ"א איירי באשה שיש לה מזונות גם י"ל הריטב"א לא הכריע סבר' זו אלא כתב אפי' תימא תוס' כתובת ליכ' משום בזיון וליכא משום חינ' הא איכ' משום מזוני משום הכי פוסק בזה כשיטת של המגיד:

(ד) מכרה בינה לבין עצמה: כבר נתבאר בסי' צ"ג פלוגתת ר"ח ורמב"ם והרא"ש ס"ל כר"ח אם מכרה לאחרים בלא ב"ד המכר בטל ולעצמה אפי' אם מכרה בב"ד הדיוטים בטל המכר וכבר כתבתי אם אפי' במכירות מטלטלין הדין כן:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ושלא בהכרזה דדוקא אם מוכרים ב"ד כדי ליתן לה אז צריך הכרזה משום דאם יטעו בפחו' משתו' ההפסד על היתומים משא"כ בהיא עצמה מוכרת מפסד' לעצמה אם תפחו' ע"כ א"צ הכרזה והא דמוכר' שלא לבב"ד הטעם משום שאין אדם רוצה לתתבזה אשתו בב"ד או משום חינא ונ"מ לגרושה למ"ד משום חינא איכא ולמ"ד משום ביזוי גרושה לא איכפת ליה ביזויה וכ"כ בסעיף ג' להלכה כטעמה דביזוי:

באר היטב

עריכה

(א) קרקע: ל"ד קרקע ה"ה אם מוכרת מטלטלין לאחר תקנות הגאונים צריכה ג' אנשים בקיאין בשומת אותו דבר. ואותן ג' רשאים להיות הדיוטים ממש דלית בהו דגמיר וסביר אלא בקיאין בשומא הר"ן עיין ח"מ ב"ש.

(ב) עצמה: ע"ל סי' צ"ג סעיף כ"ה.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}