שולחן ערוך אבן העזר קב ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קב · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם יש כדי לפרע לשניהם בקרקע ומעות, אם זמנם שוה נותנים לבעל חוב מעות ולאשה קרקע, אפילו יש לה נדוניא עם הכתובה (כך משמע מפרש"י והבית יוסף). ואם קדמה לגבות מעות, יש מי שאומר שמוציאין מידה ונותן לבעל חוב. מיהו, אם הבעל חוב חפץ בקרקע, נותנים לו הקרקע (טור).
ואם אין זמנם שוה, המוקדם נותנים לו המעות. ואם קדם המאוחר ותפס המעות, יש מי שאומר שמוציאין מידו:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יא) אפי' יש לה נדוניא עם הכתובה: משמע מהג"ה זו שהבין הר' מהרמ"א מדברי הב"י שאע"פ שהטור כתב שיש מחלוקת בין הרמב"ם ורש"י (דלדעת הרמב"ם דבנצ"ב האשה הרי היא כשאר ב"ח ואם זמנה שוה לזמן ב"ח חולקת בשוה עמו ולרש"י דין נצ"ב כדין שאר כתובתה) ודעת הב"י שאפשר לומר שאינם חולקים כי רש"י מודה להרמב"ם היכא דלא אפשר לשלומי רק לחד מינייהו או לב"ח או לאשה אז דין הנדוניא כדין החוב ואם זמנה שוה לזמן הב"ח חולקת עמו רק דרש"י לא קאמר דדין הנדוניא כדין שאר כתוב' אלא לענין זה דהיכא דאיכא לשלומי לשניהם שנותנין לב"ח מעות ולאשה קרקע אז לדבר הזה דין נדוניא כדין הכתובה לגבות מן הקרקע ולא מעות ובזה אפשר הרמב"ם מודה לרש"י ואין בזה מחלוקת אבל באמת לא כיון הב"י רק לו' שרש"י לא נחלק על הרמב"ם רק בדבר זה אבל מ"מ בדבר זה הם חלוקי' כי דעת הרמב"ם להשוות נדוני' לכל דבר שבעולם לחוב וצריך לשלם דוקא במעות כמו לב"ח וכן נראה מהכסף משנה בפי"ז מה"א דכתב על דברי הרמב"ם (כמ"ש בדין זה בזה הלשון והעתיקו המחבר בסעיף ה' בסי' הזה היו כתובים בכתובת' נצ"ב וטענה שאבדו או שלקחן הבעל הרי היא בנצ"ב שלה כשאר ב"ח וכו' וחולקת עם ב"ח עכ"ל) וע"ז כתב הכ"מ אבל מ"ש לעיל אבבא מי שגירש וכו' קאי דברי הרמב"ם עכ"ל הכ"מ פי' כי שם מבואר כל חלוקי דיני' בין שהניח מעות וקרקע כדי החוב והכתובה וכו' ע"ש הרי להדיא שכוונת הב"י כמ"ש וכדעת הטור וכ"כ הריב"ש בתשובה סי' ק' דלא עדיפא היא בנדונייתא מב"ח דעלמא משמע ג"כ דלא גריעה היא מב"ח דעלמא ואפשר שדעת רש"י דדין הנדוניא ג"כ בזבורית כמו שהיא דעת הרמב"ן וכבר כתבתי לעיל סימן ק' ס"ק כ"א דהכרעת הר"ן והמ"מ ע"פ הירושלמי כדעת הרמב"ם שנצ"ב דינה לכל מילי כחוב דעלמא ומיהו ראיתי הר"ן בפרק הכותב נמשך אחר ל' רש"י בדין זה:
(יב) מיהו אם ב"ח חפץ בקרקע: נמשך הרב אחר דברי ב"י שהטור לא ביטל דעתו מפני דעת הרמ"ה אבל לשון לכאורה שכ' הטור משמע שביטל דעתו נגד הרמ"ה וכן הוא בב"ח ועיין בטור חושן משפט אם הבעל חוב יכול ליקח זיבורי' בע"כ של לוה ויש לחלק:
(יג) המוקדם נותנין לו המעות וכו': דין זה כתב הטור והוא תמוה איך שייך קדימה למעות ואיך תדחה האשה הקודמת את הבעל חוב מן המעות והיא אין לה קדימה רק בקרקע ומ"ש הרי"ף והרא"ש אהא דאתמר בכתובות אמר אמימר האי מאן דאיכא עליה כתובות אשה וב"ח ואית ליה זוזי ואית ליה ארעא וכו' פי' וליכא חד מינייהו דקדים משום סיפא נקטו ואי ליכא אלא ארעא ולא חזיא אלא לחד דהתם מועיל קדימה אבל במעות וקרקע שיהיה המוקדם יפה כוחו למעות אפילו היא אשה בכתובתה מה שאין הדין כן בשני ב"ח שאין המוקדם יפה כוחו במעות הוא דבר תמוה ודברי הב"ח תמוהים בכאן ועיין ברמב"ם וברא"ש תראה שאין לדברי הטור עיקר:
(יד) ותפס המעות יש מי שאומר וכו': דין זה יותר תמוה שאם הב"ח מאוחר ותפס מעות מוציאין מידו אף שדינו במעות ונותנין ליד האשה המוקדמת שדינה בקרקע ודבר זה אין לו שחר:
בית שמואל
(יד) אפילו יש לה נדוניא: כ"כ רש"י והר"ן ולא מצינו שום חולק ע"ז אף לדעת הפוסקים דס"ל נדוני' היא כחוב כמ"ש בסעיף ה' היינו לענין אם אין לשלם לשניהם אז נדוני' וב"ח שוין משא"כ כאן דיש לשלם שניהם וכן מחלק הב"י לפ"ז מ"ש הרמב"ם פי"ז נדוני' דינו כחוב בעלמ' קאמר וכאן י"ל דמודה דנוטלת קרקע בעד הנדוניא אף על גב הטור כתב הרמב"ם חולק עם רש"י בזה אין מוכרח כי מנ"ל לעשות פלוגת' בין הפוסקים בלי הכרח לכן הכריע הרב רמ"א כרש"י ונכון הוא:
(טו) יש מי שאומר: כ"כ הרא"ש אף על גב בדבר שאין בו דין קדימה ס"ל אם תפסה אין מוציאין מידה כמ"ש בסעיף ב' מ"מ בכה"ג דיש לשלם שניהם ס"ל דמוציאין ולא הביא הב"י שום פוסק דחולק ע"ז ולדעת הרמ"ה גם כן י"ל מוציאין כיון דדינה דוק' בקרקע ולא במעות מיהו בש"ג פסק אם תפסה אין מוציאין:
(טז) מיהו אם הב"ח חפץ בקרקע: עיין בטור ובב"י ואחריו נמשך הרב ואין מוכרח כמ"ש הב"ח:
(יז) המוקדם נותנין לו המעו': ברמב"ם משמע להדי' דאין חילוק בין מוקדם למאוחר דהא במטלטלים ומעות לא שייך מוקדם ומאוחר וכן מוכח להדי' ברש"י ובר"ן אלא הטור מדייק כן כמ"ש המחבר מדברי הרי"ף והרא"ש מדכתבו על המימר' בריש' דאיירי כשאין אחד מהם מוקדם ודוחק לומר דכתבו כן משום הסיפ' כשאין לשלם אלא לא' מהם אלא אף על גב דיש לשלם לשניהם מיפי' כח המוקדם ליקח מעות אף על גב במעות לא שייך קדימה היינו לענין שאין שום א' נדחה אבל בזה מיפי' כח המוקדם ליתן לו מעות מיהו לדינ' נראה עיקר כרש"י ורמב"ן והר"ן וכן ס"ל הרמ"ה כמ"ש הב"י ודברי ב"ח אנ"ל:
(יח) יש מי שאומר שמוציאין מידה: כ"כ הטור ומדמה להא שכתב הרא"ש דמוציאין ממנה המעו' אם תפס' אף ע"ג בשאר תפיסו' ס"ל דאין מוציאין מידה כשלא שייך קדימה מ"מ כאן כשיש לשלם לשניהם מוציאין המעות כן ה"נ אם שייך המעו' לאשה ע"פ סברתו כשהיא מוקדמת מוציאין מב"ח אם תפס:
ט"ז - טורי זהב
אפילו יש לה נידוניא כו' עיין במ"ש בסעיף שאחר זה:
באר היטב
(ח) המעות: האחרונים תמהו דהא במטלטלין ומעות לא שייך מוקדם ומאוחר עיין ח"מ ב"ש.