שולחן ערוך אבן העזר קב ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קב · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
לא הניח אלא מטלטלים שאין בהם קדימה, כגון דלא אקני לה מטלטלי אגב מקרקעי, ינתנו לבעל חוב, אפילו הוא מאוחר, ותדחה האשה מלגבות עיקר ותוספת. ומיהו, אם תפסה, אפילו שלא בבית דין, אין מוציאין מידה.
- הגה: ויש אומרים דאפילו תפסה, מוציאין מידה (מרדכי בשם מוהר"ם פרק הכותב), וכן הורו האחרונים מהרי"ל ומהרי"ו. ואין חלוק בזה בין מלוה בשטר או מלוה על פה הידועה (מהרי"ו סימן ל'). אבל אם אינה ידועה, יכולה לומר: דלמא אינו חייב לך. ולכולי עלמא אם תפסה פקדון של אחרים שהיה ביד בעלה, צריכה להחזיר (מהרא"י בפסקיו סימן ר"ס). יש אומרים דאין כותבין "אגב", בכתובה, וכן נוהגין. מיהו, אפילו כתב, בזמן הזה, אין לחוש, וכמו שנתבאר לעיל סימן ק':
מפרשים
חלקת מחוקק
(ב) כגון דלא אקני לה מטלטלי אגב מקרקע: ואף על גב שכ' לה מטלטלי ומקרקעי דנמצא דגובה מן המטלטלין מדינא מטעם תנאי שבממון ולא מטעם תקנת הגאונים אפ"ה ב"ח עדיף מטעם שכ' הרמב"ם שהב"ח הוציא מעותיו והאשה לא חסרה דבר אבל אם כתב מטלטלי אגב מקרקע דין המטלטלי כדין הקרקע ושייך בהו קדימה:
(ג) מלגבות עיקר ותוספו': כלו' אבל לא נדוניא דהנעל' ליה שבזה דינה כמו ב"ח וכמו שנתבאר בסמוך סעיף ט' והטעם מבואר שהיא נתנה לו נכסיה כמו הב"ח ועמ"ש סי' ק' סעיף ב':
(ד) וכן הורו האחרונים: שם בתשוב' מהרי"ו כ' אפי' למאן דס"ל דלא מפקינן מן האשה ה"מ ממון שהלוה לבעלה ולא באה ממון לידה אבל היכא דבא הממון לידה וכו', דאל"כ נעלת דלת וכו' תחזיק בכל הממון והאיך יצא נקי עכ"ל ע"ש:
(ה) ואין חילוק וכו' מלוה ע"פ הידועה: כלו' שידוע שהלוה ושלא נפרע דאל"כ יכולה לומר שמא נפרעת:
(ו) ולכ"ע אם תפסה פקדון: דין זה פשוט דמהי תיתי שתתפוס פקדון של אחרים ואפי' עיסקא דהוי פלגא מלוה פסק ביורה דעה סי' קע"ז דאין ב"ח ואשה נוטלים כלום מן הקרן ומחלק ריוח של הנותן ושם בפסקי מהרא"י מבואר דאף שאין עדות ברורה שמה שתפסה הוא פקדון רק דאיכא קצת עדות וגם אומדנא שבעלה לא היה איש אמוד ע"ש:
(ז) דאין כותבין אגב בכתובה: כדי שלא תטרוף מטלטלי שמכר הבעל או שנתן במתנת בריא:
(ח) בזמן הזה אין לחוש: כלו' משום תקנת השוק אין נוהגים לגבות מן הלקוחו' שמכר או נתן במתנת בריא ומ"מ אם כתב אגב בכתוב' מועיל לענין ב"ח הבא לגבות ממטלטלי דיש לה קדימה וכמו שנתבאר בחושן משפט סי' ק"ג דלגבי שני ב"ח הבאים לגבו' ליכא תקנת השוק וע"כ כתב לפני זה כגון דלא אקני לה מטלטלי אגב מקרקעי:
בית שמואל
(ג) שאין בהם קדימה: כלל הוא כל שאין בו דין קדימה כגון מטלטלין או הזמן שניהם ביום א' או שקנה אחר שלוה ונישואין דקי"ל בעלמ' מי שתפס אין מוציאין מידו אז מיפים כח ב"ח אפי' לא תפיס נותנים לב"ח ול"ח לנעילת דלת כי יותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנש' אבל היכא דבעלמ' לא מהני התפיסה אין מיפים כאן כח ב"ח כ"כ הרא"ש והר"ן וע' סי' קי"ג ס"א:
(ד) כגון דלא אקני כו': אף על גב דקי"ל דאין טורפין מטלטלין אפי' אם כתב אג"ק מ"מ לענין לענין ב"ח נותנים למוקדם כשכ' אג"ק כמ"ש בחושן המשפט סימן קי"ג ומ"ש ותדחה האשה ע' בחושן המשפט בב"י סי' ק"ד:
(ה) עיקר ותוס': אבל לא הנדוני' כי בנדוניא דינא כב"ח והוספות שליש כתבתי כמה פעמים דדינו כנדוני' וכאן י"ל בתוס' שליש דינו ככתובה דהא כתב הרמב"ם הטעם דמייפה כח הב"ח משום דהוציא את מעותיו ובתוספת שליש לא שייך טעם זה:
(ו) ומיהו אם תפסה וכו': והנה הרמב"ם והר"י לא כתבו דין זה בכתובה אלא כתבו בעלמ' בשני ב"ח כשאינו דין קדימה אם קדם ותפס א' אין מוציאין מידו וברא"ש מדמה דין כתובה לשאר מלוה ופסק כאן ג"כ אין מוציאין ומ"ש בח"מ דהרמב"ם ס"ל כהרא"ש לית' אלא הרמב"ם כתב דינו בעלמ' אף ע"ג דכתב רפי"ז ה"א דין ג' לעולם כל שזכה מטלטלין כדי חובה או כדי הכתובה אין מוציאין נראה דשם איירי כשיש לכולם לשלם מ"מ כשיש מוקדם נותנים למוקדם בתחלה ול"ח למאוחר שמא יבא לידי הפסד בינו לבינו וכשאין מוקדם ביניהם אין חולקין אלא נותנים לכולם כא' ובזה ס"ל אם זכה המטלטלין אין מוציאין ע"ש:
(ז) וי"א דאפי' תפסה: כ"כ ח"מ בשם מהר"מ ומדייק מלשון הרי"ף שכתב מטלטלין לב"ח יהבינן ולאשה לא יהבינן ולא אמר בקיצור לב"ח יהבינן אלא קמ"ל תפיסה לא מהני אף על גב בש"ס אי' נמי בלשון כזה ולא מדייק מש"ס דין זה משום בש"ס איירי בקרקע ובזה פשיט' תפיסה לא מהני כמ"ש הרא"ש והיינו כשתפס בלא ב"ד אלא מהרי"ף נשמע אף במטלטלין לא מהני תפיסה לכן נראה אף להני פוסקים דס"ל תפיסה לא מהני היינו כשלא תפסה בב"ד דהא אין להם ראיה לדין זה אלא מדייקים מיתור הלשון וי"ל הרי"ף אתי להורות תפיסה שלא בב"ד לא מהני, ומנ"ל לרבות אם תפס ברשות ב"ד כיון די"ל לישנ' יתירא קמ"ל בתפס מעצמו, וח"מ מסופק בזה ולכאורה נראה כמ"ש כי בודאי אף במטלטלין עדיף טפי תפיסה ברשות ב"ד מתפיסה בעצמו בלא רשות ב"ד, אלא בבה"ת שער מ"ג ראיתי דפסק ג"כ תפיסה לא מהני ולא למד מלשון הרי"ף אלא כתב הטעם דקולי דכתובה הוא דתפיסה לא מהני לפ"ז י"ל אפי' תפיסה בב"ד לא מהני ואין מוכרח וכן נראה מדברי הריב"ש שהביא בסמוך דא"צ ליתן ערבות משום מה שתפסה כמ"ש בח"מ:
(ח) וכן הורו האחרונים: ומ"ש בסעיף אח"ז ואם תפסה מטלטלין אין מוציאין מידה אתיא אליב' הפוסקים של דעה קמיית' וכ' מהרי"ל שם לכ"ע אם היא נושאת בבית ובאו המעות לידה חייבת מדין ערב לפ"ז אפי' אם היא מוקדם ויש קרקע חייבת לשלם אף על גב בחושן המשפט סוף סי' צ"ו פסק בנושאת בבית וחייבת לאחר א"צ הבעל לשלם בעבורה דשם לא בא המעות ליד הבעל רק לידה:
(ט) דלמ' אינו חייב לך: כלומר שמא פרע לך אבל אם ידוע שלא פרע לו אף על גב די"ל דלמא לא היה חייב לו מ"מ יכול לחייבה דהא יכול ליתן מתנה לכל מי שירצה כמ"ש בסימן ק' וראיתי בתשובת רש"ך ח"א סימן ל"ה דכתב דא"י לחייבה ולמד כן מתשובת הרשב"א שהבאתי בסימן ק' ולית' כמ"ש שם:
(י) ולכ"ע אם תפסה פקדון: היינו אף על גב דאינו יודע שהוא פקדון אלא אומדנ' דמוכח היא שהוא פקדון אינו יכול לתפוס דאלו ידוע שהוא פקדון פשיט' א"י לתפוס וכן כתוב בח"מ:
(יא) אפי' כתב בזמן הזה וכו': אין טורפת מטלטלין שמכר או שנתן במתנות בריא אבל נגד ב"ח יש לה קדימה כשנכתב אגב כמ"ש ר"ס:
ט"ז - טורי זהב
בזמן הזה אין לחוש וכמו שנתבאר לעיל סי' ק'. וזה קאי על מה שכתב שם הש"ע סעיף י"א ומ"מ לא נהגו כולי:
באר היטב
(ג) אג"ק: עיין בחה"מ סי' קי"ג. מלוה ע"פ מוקדמת. וכתובה מאוחרת שכתב בה מטלטלי אג"ק. יש מחלוקת בין הרשד"ם והרש"ך. שהרשד"ם חח"מ סימן ר"י כתב דאם תפס הבע"ח שבע"פ מעצמו זכה. והרש"ך ח"א סי' ל"ה כתב דמוצי' מידו ונותנין לאלמנה עיין כנה"ג חח"מ סי' ק"ד. ובש"ך שם.
(ד) ותוספת: אבל לא הנדוני' כי בנדוני' דינה כבע"ח. ותוס' שליש הנהוג בינינו. כתב הב"ש אע"ג דכתבתי כמה פעמים דדינו כנדוניא כאן י"ל בתוס' שליש דינו ככתובה ע"ש. וז"ל הרדב"ז ח"א סי' ע"א. נ"מ שלה נוטלת וכן נצ"ב דהיינו נכסי נדוניא אם הם בעין או תמורתם שיש עדים או ראיה שאלו באו מכח אותם הנכסים שהיו מנדונייתה נוטלתן ואין לבע"ח בהם כלום ואם אכלן הבעל או שנאבדו כיון שהוא חייב באחריותן הרי הוא בהם כשאר בע"ח וחולקין. ומנה ומאתיים ותוספת בע"ח קודם ע"ש. ועיין בחושן משפט סי' צ"ז סעיף כ"ו. והרח"ש בתשוב' סי' נ"ד כתב דתוס' דידן דינו כנדוניא אפי' כאן. חפץ הקנויה ממעשה ידיה וכן פירות נ"מ שלה שהם בעין נוטלתן האשה וישומו לה לנדוניי' ולא תועיל קדימה או תפיסה לבע"ח הר"ם מטראני ח"ג סימן קפ"ד. החשבון מהנדוני' שחוזר ליורשי האשה כשמתה בלי זרע של קיימא לפי התקנה או המנהג או התנאי דינו כנדוני' הרא"ש. מי שמת והיה חייב שכירות למשכיר ונמצאו מטלטלין בתוך הבית. המשכיר קודם לאלמנה אף אם כתב בכתובה מטלטלי אג"ק וזמן הכתובה קודם לשכירות המשכיר רשד"ם חא"ה סימן קפ"ג.
(ה) מידה: היינו כשלא תפסה בב"ד אבל אם תפסה ברשות ב"ד י"ל דמהני ב"ש ח"מ ע"ש שלא החליטו הדבר הזה. וכנה"ג דף קכ"א ע"א אלא דאם תפסה מטלטלין לא מפקינן מינה מפני שיכולה לומר קים לי כהרא"ש ע"ש ועיין מהרי"ט בתשובה חח"מ סימן ח'.
(ו) בעלה: או אפילו הלואה והיא נושאת ונותנת בבית ובאה מעות לידה מוציאין מידה אפי' אם היא מוקדם ויש קרקע חייבת לשלם דאל"כ נעלת דלת כו'. מהר"י ווייל סי' רמ"ד ע"ש ועיין בחושן משפט סוף סימן צ"ו ס"ק ט' מש"ש הש"ך.