שולחן ערוך אבן העזר צג י
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צג · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
במה דברים אמורים, כשמכרה או משכנה או מחלה כל הכתובה, עיקר ותוספת. אבל אם שיירה מקצת, נזונית, אפילו לא שיירה אלא התוספת או מקצתו. ומיהו, אם ירצו היורשים, יפרעו לה מה ששיירה ויפטרו ממזונותיה. וכל המוכרת או מוחלת סתם, מכרה ומחלה התוספת עם העיקר:
מפרשים
חלקת מחוקק
(כב) אבל אם שיירה מקצת: ומכ"ש בתובעת כתובתה אינה מפסדת מזונות רק בתובעת כל הכתובה או בתובעת סתם כמ"ש בהג"ה סעיף י"ב:
(כג) ומיהו אם ירצו היורשים וכו': דאל"כ כל אשה תגבה כתובתה עד תשלום דינר ותתפרנס כל ימיה בשביל דינר החסר:
בית שמואל
(כ) מיהו אם ירצו היורשים יפרעו לה: דאל"כ כל האשה תגבה כתובתה עד תשלום דינר ותתפרנס כל ימיה בשביל הדינר החסר כ"כ הרא"ש, ונ"ל לכאורה אם תבעה מקצת אין כח ביד היורשים לסלק כל הכתובה בע"כ להפסיד לה המזונו' אלא יכולים לומר לה תקבל כל הכתובה או אינם נותן לה אפי' מקצתו וכן אם פרעו מרצונם מקצת הכתוב' א"י להכריחה לקבל המותר ועיין בתשובה הנ"ל גם נראה דוק' אם גבתה מכתוב' יכולי' לסלק המותר בע"כ אבל אם גבתה הנדוניא א"י לסלק לה הכתוב' ועיין בתשובה הנ"ל דפליגי שם בדין זה גם משמע מכל הפוסקים אם מכרה מקצת אפי' בב"ד לא הפסידה ממ"ש בש"ג דף ת"כ דוקא שגבת' בלא ב"ד משום דס"ל בתבעה בב"ד אפי' מקצת הפסידה הואיל בב"ד היה ה"ה ס"ל במכרה גם כן הפסיד' ולא קי"ל כוותיה בתבעה לכן גם במכרה לא ק"ל כוותי' ואם תבעה שלא בבית דין וגבתה בב"ד דינה כאלו לא תבעה כלל ועיין תשובה הנ"ל:
באר היטב
(כ) ניזונית: בתשובת מהרש"ך סי' ר"ד ור"ה האריך והעלה לענין הלכה. תבעה הכתובה כולה אפילו לא גבתה הפסידה מזונותיה. והיינו אם פרעוה אח"כ. אבל אם לא רצו היורשים אח"כ לשלם הכתובה. או שלא היה בידם ליתן אפי' היה בידם תשלום מקצתה יש לה מזונות. היה בידם ליתן עיקר ותוספת הפסידה מזונות. היה בידם ליתן עיקר כתובתה לבד היה ראוי לדון דהפסידה מזונותיה אלא דלא ברירא מילת' טובא. כך הוא אם תבעה הכתובה כולה. ואם תבעה מנה מאתיים והניחה התוספת או תבעה התוספת והניחה מנה מאתיים אינה מפסדת מזונות. אבל יכולין היורשים לסלקה בהשלם לה שאר הכתובה. ודוק' תבעה וגבתה אבל לא גבתה אין יכולין לסלקה. תבעה נדוניא וגבתה והניחה מנה מאתיים ותוספת אינה מפסדת מזונות. ואם רוצים היורשים לסלקה בזה יש מחלוקת בין הפוסקים. תבעה מנה מאתיים ותוספת והניחה הנדוני' אינה ניזונית. וכנה"ג חולק בזה וכתב דאפי' תבעה כתובתה ותוספות ניזונית בשביל הנדוני' ויכולה האלמנה לומר קים לי כהפוסקים דנדוני' אינה בכלל כתובה. תבעה או מחלה או משכנה סתם אפילו הנדוני' בכלל. וכנה"ג חולק ג"כ בזה וכתב דהאלמנה היא מוחזקת לומר אין הנדוני' בכלל ע"ש דף קי"ג ע"א. ועיין ב"ש ס"ק כ' וכ"א. וכל זה איירי אם תבעה בב"ד אבל אם תבעה שלא בב"ד אפילו גבתה בב"ד דינה כאלו לא תבעה כלל.