שולחן ערוך אבן העזר ע א
שולחן ערוך אבן העזר · ע · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
כיצד חייב במזונותיה, אוכלת ושותה ממה שהוא אוכל ושותה. ואם כל בני משפחתה רגילים בגדולות, צריך להנהיגה כן; אם אין כולם רגילים בגדולות, אינו חייב להנהיגה בכך כשאוכלת עמו.
- אבל כשאינה אוכלת עמו צריך להנהיגה כדרך שהיתה נוהגת בבית אביה (טור):
מפרשים
חלקת מחוקק
(א) אם אין כולם רגילים בגדולות: כלומר שאף בני משפחתה אין נוהגים בגדולות אלא העשירים שבהם אבל מי שיש לו עושר כמו בעלה אינו נוהג בגדולות וא"כ אף שאביה היה עשיר גדול בגדולות מ"מ הלא ידעה שבעלה אינו כך עשיר וסברה וקבלה להיות עמו כמו שהוא נוהג לפי ערכו ולא שייך לומר אינה יורדת עמו דאין זו ירידה כיון שגם בני משפחתה שיש להם עושר כמו בעלה מתנהגים כמו בעלה ולא מיקרי ירידה אלא אם בעלה אינו מתנהג לפי ממון שיש לו:
(ב) אבל בשאינו אוכלת עמו: דין זה כתב הטור אליבא דהרמב"ם דס"ל דיכול הבעל לומר לה לא תאכל עמי רק בליל שבת אף שהיא אינה מרוצה לזה וכמבואר בסעי' שאחר זה אבל לפי דעת הירושלמי וכמו שהכריע הרב מהרמ"א בהג"ה דאין ביד הבעל להכריחה שתאכל לבדה אא"כ קבלה עליו א"כ אין צורך לדין זה צריך לומר דהרב הגיה דין זה ע"פ הנוהגין כהרמב"ם:
בית שמואל
(א) אבל כשאינה אוכל' עמו וכו': לדע' רמ"א בסמוך צ"ל דאינה אוכל' עמו היינו דהיא מרוצה ומ"מ י"ל לא נתרצתי אא"כ שיתן לי כמנהג בית אבי אפי' אם עשירי' כבעלה שבמשפחתה אין נוהגים כן י"ל לא נתרצתי וכ"כ ב"ח מיהו בטור כ' צריך להנהיגה בדרך שהיתה נוהג' בבי' אביה שהרי ברשותו הוא ליתן לה מזונו' והיא תאכל לבדה משמע אם לא היה ברשותו אלא היא נתרצה לזה תו א"י לו' לא נתרצתי אא"כ שיתן לי כמנהג בית אבי וע' בתו' שם ובהר"ן לתירץ הראשון כתבו אפילו דברים שכל בני משפחתה רגילים בהם והיא גלגלה עמו לא הוי מחילה וכשהיא תאכל לבדה צריך ליתן לה וי"ל אף לתירוץ הב' שכתבו לא נדחה סברא זו:
ט"ז - טורי זהב
רגילים בגדולות דכתיב והיא בעולת בעל עולה עמו ואינה יורד' עמו:
ואם אין כולם רגילים בגדולו' אלא שבבית אביה נוהגין כן מפני שהו' עשיר אבל בני משפחתה שאין להם עושר כמו שיש לבעלה אינם מבקשין אותן הגדולו' אז (כו') כצ"ל בתוספ' וכ"ה:
באר היטב
(א) עמו וכו': עיין ב"ש. התובעת מבעלה שיתן לה מזונות ומאכלים טובים באותן ג' או ד' שבועות שהן אחר הלידה שדרך הנשים לשכב במטה מעת הלידה ד' שבועות ולשכור לה משרתת כדרך הנשים שלנו והבעל אינו רוצה כייפינן ליה רש"ל בתשובה סימן מ"ה:
אדם שרוצה לצאת מעירו לדור בארץ אחרת בשביל שאינו מתפרנס בעירו ואשתו אינה רוצה אינו חייב בשאר כסות ועונה הרש"ך ח"ב סי' ל"ו וע' סי' ע"ה. הנשבע שלא לתת שאר כסות לאשתו. אם שבועתו חל עליו. להרמב"ם דס"ל שהם מדאוריית' אין השבועה חל עליו. ולדעת הרמב"ן דס"ל שהם מדרבנן שבוע' חל עליו. והרא"ש בתשובה כלל ח' סי' ז' והביאה הטור בסי' קנ"ד כתב שלא חל עליו השבועה. ועיין הרדב"ז ח"א סי' ק"ץ.