שולחן ערוך אבן העזר מה ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

חוששין לכתובה, שאם כתב לה כתובה, אף על פי שלא הגיע לידה, אם דרך מקצת אנשי העיר שמקדשין ואחר כך כותבים כתובה, חוששין שמא נתקדשה, אף על פי שאין שם סופר מצוי, ואין אומרים שמא הסופר נזדמן לו וכתב. ואם דרך כל אנשי העיר שכותבין הכתובה קודם הקדושין - אין חוששין לקדושין:

מפרשים

 

בית שמואל

(כב) חוששין לכתובה:    אפילו לא שדיך וכן רש"י לא פי' כאן דאיירי בשדיך:

(כג) אף על פי שלא הגיע לידה:    ובטור איתא ולא הגיע דוקא לא הגיע דאם הגיע אז הוי ודאי קידושין ואם לא הגיע אז הוי חשש קידושין ודוק' בידוע שנכתב מדעת שניהם ואם שדיך חוששין אפילו לא נכתב מדעת שניהם ועיין ב"ח:

(כד) ואם דרך כל אנשי העיר וכו':    אפילו אם שלח ג"כ סבלונות לא חיישינן במקום דכולם מסבלים וכן הוא למ"ש הרמב"ן דסוגי' זו קאי על הסוגי' דלעיל דשלח לה סבלונות ש"מ אפי' נמצא כתובה ושלח לה סבלונות נמי לא חיישינן באתרא דכולם מסבלין והדר מקדשין:
 

ט"ז - טורי זהב

כתב לה כתובה אע"פ שלא הגיע כו' דאלו הגיע ליד' פשיטא דחוששין דאין דרך לכתוב כתובה קודם קידושין וכתב הריטב"א דאין חוששין אלא א"כ אמרו שניהם לסופר לכתוב וכתב' מדעת שניהם עכ"ל משמע דהיינו דוקא בדל שדיך דאי בשדיך אפי' כתבה מדעת א' מלבד ומ"ש ואין דרך כל אנשי העיר שכותבין כתוב' קודם הקידושין אין חוששין כתב הריטב"א אפי' שלח לה ג"כ סבלונות אין חשש באתרא דמסבלי והדר מקדשי:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש