שולחן ערוך אבן העזר כב כ
<< · שולחן ערוך אבן העזר · כב · כ
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
מי שאין לו אשה לא ילמד תינוקות, מפני שאמות הבנים באות לבית הספר לבניהם ונמצא מתגרה בנשים. וכן אשה לא תלמד קטנים, מפני אבותיהם שהם באים בגלל בניהם ונמצאו מתייחדים עמה. ואין המלמד צריך שתהיה אשתו שרויה עמו בבית הספר, אלא היא בביתה והוא מלמד במקומו:
מפרשים
חלקת מחוקק
(כא) וכן אשה לא תלמד קטנים: מדלא קאמר וכן אלמנה משמע דבכל אשה מיירי כל שאין בעלה בעיר חוששין לה שמא תתיחד אבל גבי איש שאין האיסור משום יחוד רק שלא יתגרה בנשים ע"כ איסורו דוקא כשאין לו אשה אבל יש לו אשה אף שאשתו במקום אחר פת בסלו מיקרי ואין יצרו מתגבר עליו ומיהו מדסיים א"צ שתהא אשתו עמו שרויה בבית הספר משמע דבעיר מיהו בעי שתהא אשתו מזומנת לו ועיין בב"ח:
בית שמואל
(יט) מי שאין לו אשה: המחבר פוסק אפילו היה לו אשה כמ"ש ואין המלמד וכו' משום דס"ל הלכתא כר' אליעזר דאמר מי שהיה לו אשתו ואינה שרויה עמו אסור להיות מלמד מיהו המגיד פוסק כת"ק דוקא רווק שלא היה לו אשה אסור וכן מדייק מהרי"ף וב"ה תמה על מנהג שנהגו היתר ללמוד בקהלות אחרות ואין אשתו עמו וצ"ל דסומכים על סברת המגיד:
(כ) לא ילמד תינוקת עם זכרים או נקבות: וכן אשה לא תלמד עם ילדים או ילדות וכ"כ בפרישה:
(כא) ונמצא מתגרה בנשים: כאן כתב מתגרה ובאשה כתב מתייחדין עמהם נראה כאן אפילו אם ליכא יחוד אסור משום גירוי בנשים אבל בנשים לא שייך גירוי ואין אסור אלא אם מתייחדת וכ"כ ב"ח:
(כב) וכן אשה כו': אפילו נשואה משום גבי איש כיון דאשתו עמו היא משמרתו לפי שדרכה להיות תמיד בביתה אבל אין דרך איש להיות תמיד בביתו כ"כ בכ"מ פ"ב הת"ת והיינו הואיל ודרכו ליסע למקום אחר מ"ה אסור אבל אם הוא בעיר מותר כמ"ש בסמוך ולא כהג"ה דרישה לפ"ז י"ל אפילו אם בעלה באותו בית אסור כיון שדרכו ליסע למקום אחר דלא כט"ז בי"ד סי' רמ"ה ונ"מ למ"ש הכ"מ דיחוד מותר כשאשתו עמו בעיר ולפי הטעם שכתבתי בסעיף לפני זה מהני כשאשתו עמו בעיר ולא חיישינן משום גירוי ולטעם זה אין חשש משום יחוד. מיהו קשה הא מבואר כאן אפילו אין אשתו עמו מותר א"כ לא שייך הטעם היא משמרתו ואפשר דס"ל אפילו אין אשתו שרויה עמו בבית הספר מ"מ בכל עת תבא אליו ושייך לומר היא משמרתו ואם הוא בעיר אחרת אסור. כתב בט"ז בשם תשובת מהרי"ק סי' נ"ה מי שאין לו אשה לא ישכור משרתת אלמנה אפילו אם יש לה בן אצלה דלא בכל שעה יהיה הבן שם והיינו אם הוא דר לבדו בבית:
ט"ז - טורי זהב
לא ילמד תינוקת כו' מה ששייך לזה כתבתי בי"ד סי' רמ"ה ע"ש ובשינוי ל' שכתב תחילה מתגרה בנשים ואח"כ כ' מתייחדים עמהם דתחילה נקט לבית הספר ששם מתקבצים מלמדים הרבה ואין שם יחוד רק גירוי אבל באשה שהיה בביתה יש חשש יחוד כתב בתשובת מהרי"ן סי' צ"ה דמי שאין לו אשה לא ישכור משרתת אלמנה אפי' אם יש לה בן אצלה דלאו כל שעה יהיה הבן שם והיינו אם הוא לבדו בבית:
דברי המגיה כ' ב"ש שבס"ק כ"ב בשם הכ"מ וכן אשה אפי' נשואה דבשלמא גבי איש אשתו משמרתו לפי שדרכה להיות בביתה אבל אין דרך האיש להיות תמיד בביתו ופי' ב"ש היינו הואיל ודרכו ליסע למקום אחר מ"ה אסור אבל אם הוא בעיר מותר כו' לפ"ז י"ל אפילו אם בעלה באותו בית אסור כיון שדרכו ליסע למקום אחר דבדרכו ליסע למקום אחר ודאי אסור דהא גם באיש אסור אם אשתו במקום אחר א"ו דמיירי במי שאין דרכו ליסע למקום אחר לא תלמוד אם הוא בעיר ואן דרכו להיות בבית' כי צריך להיות בביתה דווקא דאל"כ דאף אם הוא בעיר אין חוששין לא ה"ל להרמב"ם לסתום אלא לפרש וא"ל דסמך עצמו אמה שכתב מקודם זה אם בעלה בעיר אין חוששין בודאי בניקל נוכל לחלק דכאן הוי קורב' טפי עבור בניהם וגם לא ימלט שתלמוד ג"כ עם בני קרובת' או עם בני דגס בה ובזה חוששין אם הוא בעיר כאשר באמת משמע בב"ח דבאשה יש איסור ללמד אם אין בעלה בביתה דוקא אפי' אם הוא בעיר וכן מ"ש הט"ז שם בי"ד רבים מקשין מ"ש אשה מאיש דאסורה ללמוד אף אם בעלה בעיר ולא ק' להם מההיא דסעיף ח' דמפרש דא"ח ליחוד שבעלה בעיר א"ו דיש חילוק כמ"ש וא"כ ה"ל לפרש דאם בעלה בעיר מותר א"ו דבאשה אסור אף אם בעלה בעיר וכטעם הט"ז כך היה נראה לכאורה אבל אחר שנדקדק בדבר לית' לדבריו כלל דהא מה שהרמב"ם אינו מחלק באשה בין פנויה לנשואה דלעולם אסורה ללמד הוא מכח דקאמר במתני' וכן אשה לא תלמוד ולא קאמר וכן פנויה לא תלמ' כמו שאמר באיש רווק לא ילמד א"ו דבאשה אין חילוק דאף נשואה אסור והכ"מ בה' ת"ת (הב"ח בי"ד וכן הב"י בי"ד וגם הב"ש כאן מפרשים מ"ש הרמב"ם וא"צ שתהיה שרויה עמו בבית הספר דמשמע אבל צריך שתהיה עמו בעיר א' הוא משום דס"ל כר"א והוא עפ"י הירושלמי דמפרש מה דקאמר בגמ' באין שרוי' אצלה אסור היינו באין שרויה אצלו במקומו דהיינו באותו עיר אבל אם שרויה באותו עיר אף שאינ' עמו בבית הספר מותר אבל לת"ק מותר אף אם אינה עמה באותו עיר א"כ לפי טעם הכ"מ דמפרש הטעם דבאיש מותר משום דאשתו משמרתו דדרכה להיות בביתה משא"כ באשה לפ"ז יקשה לת"ק דס"ל דבאיש מותר אפי' אם אין אשתו באותו מקום שהוא שם ובאשה אסורה וא"כ קשה מ"ש אשה מאיש דהא ליתא טעם זה ועוד דכ"מ משמע דס"ל לעיקר דברי המ"מ דמפרש דהרמב"ם ס"ל בת"ק וכ"מ בב"י בי"ד וכ"מ בב"י כאן שלא כתב רק ומ"ש היה בביאור דבריו כתבתי בי"ד ולא כתב מ"ש הוא בעצמו בביאור דבריו א"ו דס"ל עיקר דברי המ"מ א"כ קשה למה הבי' בש"ע להלכה דדוקא בבית הספר א"צ להיות עמו אבל אם היא בעיר אחרת אסור והוא שלא כדברי המ"מ דס"ל כת"ק דאפי' בעיר אחרת מותר א"ו מה שהב"י הב"י דברי המ"מ הוא רק לפרש דברים הרמב"ם דהרמב"ם פוסק כת"ק משום דסתם משנה הוא קי"ל כסתם משנה וכדי שלא נקל בה יותר מדאי מפ' מה שאומר בגמרא ואין אשתו שרויה אצלו אסור ר"א היינו שאינ' שרויה בבי' הספר וא"כ לת"ק מותר דוקא באם אינה אצלו בבית הספר ולא בעיר אחרת ולא כהפי' ירושלמי דלר"א מותר באינו שרויה בבי' הספר ולת"ק אפי' אם היא בעיר אחרת וא"כ אין נ"מ מזה לדינא אם יהי' כדבריו דהרמב"ם פסק כר"א וכפי' ירושלמי או כדברי הרב המגיד דפוסק כת"ק ולהכי כתב בש"ע וא"צ שתהיה עמו ב"ה דיהי' כדברי מי הדין כן והואיל דס"ל ממש הפי' של מ"מ לעיקר לכן כתב סמוך לפרושו של המ"מ הטעם דבאיש מותר אף לת"ק משום דדרכ' של אשתו להיות בביתה תמיד ומשמרתו משא"כ באיש והיינו שאין דרכה ליסע למקם אחר דלפי' המ"מ לא ק"מ לפי הטעם הנזכר אבל לפי מה שפי' הוא בעצמו דהרמב"ם ס"ל כר"א והוא עפ"י הירושלמי וכמ"ש הב"ח וגם הב"ש בעצמו ולהפי' הנ"ל ס"ל לת"ק דאפי' בהי' בעיר אחרת מותר באיש אינו מפרש כלל טעם זה דא"כ יקשה לת"ק דליתא לעם זה כמ"ש וא"כ מה שכתב הט"ז רבים מקשים מ"ש אשה מאיש הוא להמפרשים הרמב"ם כר"א וכן הבי' הב"ח להלכה ע"ז כתב הט"ז טעמו ונכון הוא והב"ש לא הרגיש איך דבריו סותרים זא"ז דבס"ק י"ט כתב דס"ל דהלכה כר"א א"כ ס"ל להב"ש כפי' הירושלמי ובס"ק כ"ב כתב הטעם דריש אין דרכו להיות בביתו תמיד לפי הפי' הנ"ל או אפשר לומר כלל הטעם הנ"ל כמו שכתב עד כאן דברי המגיה:
באר היטב
(יב) אשה: המחבר פסק אפי' היה לו אשה ואינה שרויה עמו אסור להיות מלמד. מיהו המגיד ס"ל דוק' רווק שלא היה לו אשה אסור. ובה"י תמה על מנהג שנהגו היתר ללמוד בקהלות אחרות ואין אשתו עמו ונ"ל דסומכין על סברת המגיד ב"ש ועיין כנה"ג.
(יג) תינוקות: עם זכרים או נקבות. וכן אשה לא תלמד עם ילדים או ילדות פרישה ב"ש.
(יד) לא תלמד וכו': אפילו יש לה בעל לפי שאין דרך איש להיות תמיד בביתו עיין מ"ש הב"ש. מי שאין לו אשה לא ישכור משרתת אלמנה אפי' אם יש לה בן אצלה דלא בכל שעה יהיה הבן שם והיינו אם הוא דר לבדו בבית מהר"י ווייל סימן נ"ה ע"ש.