לדלג לתוכן

שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/רנו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה רנו:

עוד שאלת ממונ' על ההקדש השכיר בית של הקדש לאחר בסך ידוע ובא אחר והוסיף עליו והראשון מאיים שאם לא יקיימו שכירתו יפסיד ההקדש מהו הדין בזה:

תשובה: יד ההקדש על העליונ' וישאר האחרון המעלה על הראשון בזכותו דקי"ל (קדושין כ"ח ע"א) אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט וקי"ל (ר"ה ו' ע"א) בפיך זו צדקה וכיון שכן זה האחרון שהוסיף על השכירו' נתחייב להקדש באותו תוספת בדיבורו ואפי' חזר בו ממשכנין אותו באותו תוספת וכן שנינו בערכין בפ' המקדיש את שדהו (כ"ז ע"א) אמר א' הרי היא שלי בעשר סלעים ואחר או' בכ' ואחר או' בל' ואחר או' במ' ואחר או' בחמשים חזר בו של נ' ממשכנין מנכסיו עד עשר חזר בו של מ' ממשכנין מנכסיו עד י' חזר בו של ל' ממשכנין מנכסיו עד י' וכו' מתני' כדאי' התם ועיקרא דמלתא כי ההקדש אינו מפסיד ואם המוסיף רוצה לעמו' בדיבורו כופין הגורע ממנו לצאת מהבית ואם אינו רוצה לעמוד בדבורו ממשכנין אותו באותו תוספת וישאר הפוחת בביתו ולא יפסיד ההקדש כלום. ודבר זה פשוט הוא: