שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ג/קסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


שאלה קסד:

תנס. שאלת ראובן מת וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ולא הניח זרע שיירשנו. וגם לאביו לא הי' זרע אחר אלא הוא וגם אבי אביו לא הי' לו זרע אלא אביו של זה המת. אבל היו לאבי אביו ארבע' אחים שמתו כלם. והניח אחד מהם שני בנים זכרים. והשנים בן אחד לכל אחד מהם. והרביעי לא הניח אלא בת אחת היאך יתחלקו אלו הנכסים שהניח זה שמת ביניהם ואם המשודכת שלו יש לה דין בנכסיו מחמת שדוכיו:

תשובה: אין למשודכת חלק בנחלה ואפילו אשתו הנשואה אין לה דין בנכסי בעלה מחמת ירושה. כ"ש ארוסה. וכ"ש משודכת. וכיון שאין לזה המת זרע ולא אחים ולא אחים לאביו לא זכרים ולא נקבות. א"כ נחלה זו ממשמשת ועולה עד הזקן אבי אביו ויירשוהו ד' אחים בשוה חלק כחלק וכדאמרינן בפ' יש נוחלין (קט"ו ע"ב) הא כיצד נחלה ממשמש' ועולה עד ראובן וכיון שהארבע' אחים הם יורשים נחלה זו. יטלו שני בני האחד רביע הראוי לאביהם. וכל אחד מהשנים בני שני האחים כל אחד יטול הרביע הראוי לאביו וכדאמר' (סתם) משל למה הדבר דומה לשני אחים כהנים אחד יש לו שני בנים. והאחד יש לו בן שמחזירין אצל אביהם וחולקין בשוה. והאחד שהוא יחיד לאביו יטול כמו שני בני האחד. ובת הרביע תטול הרביע הראוי לאביה וכדאמרי' התם (קט"ז ע"א) מה לבת בנו שכן יפה כחה במקום אחרים. זה הוא דין אם מת ולא צוה על נכסיו: