שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ב/לח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ענין לח: השנים עשר אם נלך בעירובין להקל בדברי רבותינו ז"ל כבר ידעת שבפ' מי שהוציאוהו (מ"ו ע"א) אמרי' דהלכה כדברי המיקל בעירוב ואפילו יחיד במקום רבים ואפי' בעירובי תחומין וע"ז סמכו הפוסקים ז"ל בכמה מקומו' לפסוק לקולא בהרבה מחלוקו' ואיני חושב שתהי' שאלתך ע"ז שלא נתן לנו היום לפסוק במחלוק' הגמרא כלום כי כבר מתוקן הוא בפסקי הראשונים והאחרונים ז"ל. אבל נ"ל שאלתך היא בדיני ספיקו' הנופלו' בענייני ערוב אם נלך בהם לחומרא או לקולא והדבר פשוט הוא דאזלינן לקולא כדין כל ספק שבדברי סופרים וכדאי' בפ"ק דע"ז (ז' ע"א) וק"ו הדברי' לעירובים שהם מד"ס ויש בהם קולא אחרת שהלכה כדברי המיקל בהם ואפי' יחיד במקום רבים: