שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/צב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

שאלה צב: עוד כתבת כי ה"ר אברהם בן נתן לעג עליך בקריאתך היום קצר על משקל כי קצר המצע מהשתרע ואמר לך כי הקריאה המדוקדקת היא קצר בקמץ קטן הצד"י:

תשובה: דע כי אין הכרע בקריאה ומאן דקארי הכי לא משתבש כי זאת התיבה היא שם התאר ואינה פעל עבר כמו שחשבת ויגיד עליו רעו והמלאכה מרובה שאינו פועל עבר וכיון שהוא תאר אין אנו יכולין להכריע יפה אם הוא בקמץ גדול הצדי או בקמץ קטן כי לא מצאנוהו בכל המקרא מוכרת אלא יחיד סמוך או רבים סמוכים בלשון יחיד קצר אפים קצר ימים ובלשון רבים ויושביהן קצרי יד ואפשר שהמוכרת הוא בקמץ גדול על משקל דבר שלח ה' שיעקב שהיחיד הסמוך ממנו הוא דבר השם והרבים דברי עמוס ואפשר ג"כ שהמוכר' הוא בקמץ קטן על משקל בעם כבד שהיחיד הסמוך ממנו הוא כבד פה וכבד לשון והרבי' כבדי לשון וכן בחלק הענין לא הכריע קריאתו וכתב ומבלי סמיכות תאמר קצַר או קצָר וקריאתנו היא כקריאתך כי רוב שמות התאר הם על זה המשקל ושמא הקורא בקמץ קטן עושה כן מפני שהוא שוה ללשון קדר בקריאה זו ואחר זה ראיתי במחזור שיסד הריא"ג ז"ל מלאכתי מרובה והיום קצר. ואשליך אותו אל בית היוצר: