שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק א/ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

‏‏‏‏‏‏

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סימן ט[עריכה]

שאלה ט:

עוד שאלת במ"ש הרמב"ם ז"ל שאין לתלו' בין השטו' במזוזה ותפילין אפילו אות א' אבל אם שכח אפילו אות אחד גונז מה שכתב וכותב אחרת. והוקשה לך בלשונו שאח"כ כתב ומותר לכתוב את השם על מקום הגרד והמחק ואמרת א"כ לא יצטרך לגנוז ולכתוב אחרת אם שכח אות אחת אלא יגרוד מה שכתב ב' או ג' תיבו' ויצמצם בכתיבה יותר דקה מן הראשונה במקום ג' תיבו' ד':

תשובה: לא הבנת יפה דעת הרמב"ם ז"ל כי מה שאין תולין בתפילין ומזוזו' אינו מפני טעם התלייה אלא מפני שצריכין שיהיו כתובין כסדרן והכי איתא במס' סופרים וכן מ"ש הרי"ף ז"ל בהל' מזוזה מהירו' שאין תולין במזוזה ותפילין טעמא דמילתא הוא מפני שכתבן שלא כסדרן ואמרינן במכילתא כתבן שלא כסדרן פסולו' וכיון דכסדרן בעיא אם אחר שכתב שתי' ושלש תיבו' נזכר שדלג אות אחת ותלה אותה הרי כתבן שלא כסדרן וה"ה שאסור לתקן בצמצום אותיו' אלא א"כ גורד כל מה שכת' ויכתוב אח"כ כסדרן אלא שאם יש אזכרה אין תקנה בדבר שהרי אסור למחוק את השם וצריכה גניזה כמו שאמר הרב ז"ל ואין קושיא בדבריו וכך כ' הרב ר' יונה ז"ל נאום שמעון בה"ר צמח נר"ו.