ש"ך על יורה דעה ת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף א[עריכה]

(א) אבל דברים שבפרהסיא. דהיינו להסיר עטיפתו אינו נוהג וצריך ללבוש מנעליו ולזקוף המטה. כו' כן ראוי להיות:

(ב) ודוקא כו' הואיל ויש לו מנעלים ברגליו. לא ידעתי מה ענין מנעלים ברגליו לכאן דמאן דמתיר משום מנעלים ברגליו מתיר אפי' בעטיפת ישמעאלי' כדמשמע בש"ס ורמב"ן ובאמת במהרי"ו כ' דהכא מותר מטעם כיון שנוהגים בעטיפה זו גם אחר ז' ימי אבילות דלא אסרינן דבר שבפרהסיא אלא מה שאינו רק תוך ז' ואח"כ כתב דמותר ג"כ מטעם דמנעלים ברגליו עיין שם ובעט"ז השמיט האי סיומא דהואיל ויש לו מנעלים ברגליו:

הב"ח בס"ס שפ"ו דמהרי"ו מיירי באותה עטיפה שהוא לבוש שקורין קאפ"א לפי מה ששמעתי שנוהגים להתעסק בה כל ל' אבל לשום הכובע לפני העינים שנוהגים במלכותינו כל ז' בלחוד דזהו נקרא עטיפה לדידן הוי פרהסיא בשבת אם לא יגביה הכובע כדרך כל אדם הילכך מיד שמתחיל הש"ץ ברכו חייב להגביה הכובע ע"כ:

(ג) מחזיר קרעו לאחריו. והאידנא לא נהגו לדקדק בזה ואפשר דמנעלים מוכיחים עליהן וכמ"ש הגהמ"י ומביאה בית יוסף דהיכא דמנעלים ברגליו אין צריך לחזרת קרע עיין שם:

(ד) אבל לחזור הפרשה כו'. כתוב בדרישה בשם מהרש"ל דה"ה לחזור שנים מקרא ואחד תרגום מותר ע"ש:


סעיף ב[עריכה]

(ה) ובשבת נתייאש לבקשו כו'. דכיון דנתייאשו לבקשו הוי ליה כנקבר כדלעיל סימן שע"ה סעיף ז' ושבת עולה אפילו בתחלת המנין כדלקמן סימן ת"ב ס"ז: