ש"ך על יורה דעה רפא
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א[עריכה]
(א) אפיקורוס. הוא מין האדוק בעבודת כוכבים ומסתמא לשם עבודת כוכבים כתבו:
(ב) ישרף. ובא"ח סימן ל"ט ס"ד גבי תפילין כתב די"א דיגנזו ועב"ח שם:
(ג) כתבו כנעני. אפילו כתבו למכור לישראל. תוספות. ופשוט הוא דלא עדיף מעבד ואשה דלקמן סעיף ג':
(ד) יש מי שמכשיר. ובא"ח שם ס"ד גבי תפילין כתב סתם דכשרים וכן כתב הטור ועיין בב"י שם כתב ישוב לזה:
(ה) וחייבים הצבור כו'. ומשמע בש"ס דאין לומר לעובד כוכבים שיתן לו בזול יותר מדאי פן יכעוס וישליכה למקום האבוד וכ"כ ב"י ומביאו ד"מ:
(ה*) ואם הוחזקו שבזזו עובד כוכבים כו'. ונראה לי דה"ה במקומות שאין העובדי כוכבים יודעים לכתוב דאמרינן מסתמא בזזו אותו:
סעיף ג[עריכה]
(ו) עבד כו'. והדרישה כתב שמדברי הרי"ף והרא"ש והטור נראה דדוקא גבי תפילין פסולין עבד ואשה וקטן ולא בס"ת וכתב שהאריך בתשובה ואינו מוכרח:
(ז) קטן. נראה דהיינו נמי אפי' קטן שהגיע לחינוך כמ"ש בא"ח שם לענין תפילין דכתיב וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה וה"נ י"ל כן לענין ס"ת וכן משמע בעט"ז להדיא:
סעיף ד[עריכה]
(ח) יש פוסלין. במרדכי כתב טעם אחד דכשמגיע לפסוק לא יבא ממזר בקהל ה' נחפז ואינו כותב האזכרה לשמה ואפי' אמר נתכונתי אנן סהדי שלא נתכוון וה"נ בגר תושב כשיבא לכתוב לא תאכל כל נבלה וגו' לגר אשר בשעריך תתננה וגו' כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וכ"כ בעט"ז טעם זה אבל באמת טעם זה אינו עיקר דא"כ אמאי כל הס"ת פסולה תפסל אותה יריעה ותו לא ועוד דא"כ ס"ת שכתבו ממזר או גר חוץ מאותן פסוקים תתכשר אבל במרדכי שם כתב עוד טעם אחר ממזר אינו מוציא רבים ידי חובתן וכל שאינו מוציא רבים י"ח פסול לכתוב עוד נ"ל טעם דדמי לעבד ואשה וקטן שאינם חייבים במצות להכי פסולים לכתוב ס"ת וה"נ גר וממזר יש כמה וכמה מצות שאין חייבים בהם י"ל לפ"ז כל הס"ת פסולה בכל ענין וכן נראה מדברי המחבר:
סעיף ה[עריכה]
(ט) מתוך שנאמן להפסיד שכרו כו'. משמע אם כתב לו בחנם כגון במתנה וכה"ג אינו נאמן כיון שיצא מתחת ידו ובזה א"ש הא דשאל רבי אבהו להסופר ס"ת ביד מי וכ"כ הב"ח אלא שנדחק ששאלו כדי להוציא מפיו אם בחנם כתב או בשכר וקשה לפ"ז דא"כ לא הל"ל ס"ת ביד מי אלא אם כתבה בחנם או בשכר אלא נ"ל שרבי אבהו חשב שנתנה לו במתנה וכה"ג הלכך שאל ס"ת ביד מי שאם היתה ביד המקבל אינו נאמן וכדקס"ד דמקשה מ"ש מדרבי אמי כו' לכך אמר ס"ת ביד לוקח וזה כפתור ופרח ובין כך ובין כך הדין אמת דבחנם אינו נאמן כשיצא מתחת ידו וכן נתבאר בסי' קכ"ז רס"ב ועיין עוד שם מדינים אלו: