ש"ך על חושן משפט ק

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

סעיף ב[עריכה]

(א) וי"א שגם לזה נותנים לו זמן כו' מהרש"ל בפ' הגוזל בתרא סי' י"ב כתב דהיינו דוקא דלית ליה אלא קרקע אבל היכא דיש לו מטלטלי' לכ"ע אין נותנים לו זמן אח"כ וכתו' בת"ה היינו דוקא שקבע לו זמן בתחלת הלוא' אבל כשהיה תביעה ביניהם וקבע לו זמן לפרוע אמרי' אשתמוטי קמשתמיט ואם בא אח"כ לב"ד נותנים לו זמן ל' יום ודוקא שלא קיבל עליו בשבועה או בחרם עכ"ל:

(ב) ואפי' בא כו' כ"כ בד"מ שכן משמע במרדכי פר' הבית והעליה ולכאור' קשה דבמרדכי שם איתא להפך אבל כי דייקת שפיר תרח' שהרב יפה כוון דהא טעמו של רבינו תם במרדכי שם דאין נותנין זמן למי שקבע זמן כבר א"כ אי הוי נותנין זמן למי שקבע זמן כבר היו נותנים זמן גם לזה שתבעו קודם ל' וא"כ להי"א אחרונים שהביא המחבר אפילו בא ותבעו ל' יום קודם הזמן מ"מ צריכין ליתן זמן ל' יום מיום הזמן ומ"מ נראה דוקא שהנתבע חוזר ומבקש זמן אחר שהגיע הזמן אבל לא שיאמרו לו הב"ד עתה קודם הגעת הזמן יש לך ל' יום מיום הגעת הזמן כן נלע"ד ודוק:


סעיף ג[עריכה]

(ג) שלמו השלשים יום כו'. עיין ביש"ש פרקי' דב"ק שכתב הרבה חלוקים בדינים אלו: