רשב"ם על דברים י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(ו). ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן וגו': וכי תאמרו אלי אתה אומר ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההיא בתחלת הארבעים, והלא אנו יודעים שאהרן מת ואם כן מה הועילה תפלתך אמר להם משה לא בתחלת הארבעים מת במעשה העגל אלא בסוף הארבעים מת בהר ההר באותו זמן כשנסעו מבארת בני יעקן שבאו שם ממוסרות כדכתיב במסעות ויסעו ממוסרות ויחנו בבני יעקן והלכו משם עד הר ההר שם מת אהרן ולא במעשה העגל ויכהן אלעזר בנו תחתיו שלבש שם בגדי אביו ודרך גדולה וכבוד מת שם על פי ה', זהו דרך פשוטו, שהרי אין כתוב כאן ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקן ויחנו במוסרה, כענין שפירשתי אצל מקברות התאוה נסעו העם חצרות דלא כתב ויחנו בחצרות, אף כאן ובני ישראל נסעו מבארות בני יעקב שאצל מוסרה, או כלך לדרך זו מבאות בני יעקב כשבאו ממוסרה ורבותינו דרשו משינוי המקראות מה שדרשו:

(ח). בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי: בעת ההיא של מעשה העגל שמצאו חן בעיני המקום כדכתיב ויאספו אליו כל בני לוי:
ולברך בשמו: הכהנים לישראל: