רשב"ם על בראשית מג

<< · רשב"ם על בראשית · מג · >>

(יב). וכסף משנה: לקנות:

אולי משגה הוא: לסימן נתנוהו על פי האמתחות להכיר כל אחד איזה אמתחת שלו לפי חשבון הכסף, ושכחוהו לחזור ולקחתו:

(יד). כאשר שכלתי שכלתי: כמו וכאשר אבדתי אבדתי, כלומר על הספק אני שולחו, מה שאירע יארע:

(יט). וידברו אליו פתח הבית: קודם שנכנסו:

(כג). ואלהי אביכם: הכל היו יודעים שמלומדים בניסים היו:

(כה). ויכינו את המנחה: כי בדרך בשקים הוכחש יופי הפירות:

(לב). כי תועבה וכיחוי וביזוי היא למצרים לאכול עם אנשי עבר הנהר כי נבזים היו בעיניהם, ואנשי מצרים גסי רוח היו כדכתיב קראתי לזאת רהב הם שבת, וכן כי תועבת מצרים כל רועה צאן, מבזים היו בעיניהם הרועים לפי שהצאן היה מאוס בעיניהם, כדכתיב הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו, דבר המשוקץ למצרים ומאוס נזבח לעיניהם לצורינו ולא יבזו אותנו לסוקלנו באבנים דרך בזיון, כמו שמצינו בשמעי בן גרה יצא יצוא ומקלל ויסקל, קילל דוד וסיקל בעפר דרך ביזיון:

(לג). וישבו לפניו: צוה יוסף להושיבם כך:

ויתמהו: שהרי כולם נולדו בשבע שנים ואין להבחין איזה קודם לזה:

(לד). ותרב: כמו ותרבה, נתרבתה מתנתו, וכן ותכל כל עבודת משכן אהל מועד נשתלמה: