רש"י על מלכים ב כב יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים בפרק כ"ב • פסוק י"ד |
ח • יג • יד • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב כ"ב, י"ד:

וַיֵּ֣לֶךְ חִלְקִיָּ֣הוּ הַ֠כֹּהֵ֠ן וַאֲחִיקָ֨ם וְעַכְבּ֜וֹר וְשָׁפָ֣ן וַעֲשָׂיָ֗ה אֶל־חֻלְדָּ֨ה הַנְּבִיאָ֜ה אֵ֣שֶׁת ׀ שַׁלֻּ֣ם בֶּן־תִּקְוָ֗ה בֶּן־חַרְחַס֙ שֹׁמֵ֣ר הַבְּגָדִ֔ים וְהִ֛יא יֹשֶׁ֥בֶת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם בַּמִּשְׁנֶ֑ה וַֽיְדַבְּר֖וּ אֵלֶֽיהָ׃


"אל חולדה" - אמרו רבותינו (מגילה יד ב) לפי שהאשה מרחמת יותר מן האיש לכך לא שלח אל ירמיהוו ויש אומרים ירמיהוו לא היה שם שהלך להחזיר עשרת השבטים

"במשנה" - (תרגום) בבית אולפנא שער יש בעזרה ששמו שער חולדה במסכת מדות (לד א) ויש שפותרים במשנה חוץ לחומה בין שתי החומות שהיא משנה לעיר במשנה היתה לומדה התורה שבעל פה לזקנים שבדור והיא היא המשנה הג"ה דר"ע במשנה מאלה הדברים עד לעיני כל ישראל וכן כל הדברים הנכפלים בתורה דרשה ברבים וגלתה העונשים והגלויות הנכפלים לעוברים על סודו ורמזי התורה סוד מישרים