רש"י על מלכים ב א ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רש"י על מלכים בפרק א' • פסוק ב' |
ב • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב א', ב':

וַיִּפֹּ֨ל אֲחַזְיָ֜ה בְּעַ֣ד הַשְּׂבָכָ֗ה בַּעֲלִיָּת֛וֹ אֲשֶׁ֥ר בְּשֹׁמְר֖וֹן וַיָּ֑חַל וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֗ים וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ לְכ֣וּ דִרְשׁ֗וּ בְּבַ֤עַל זְבוּב֙ אֱלֹהֵ֣י עֶקְר֔וֹן אִם־אֶחְיֶ֖ה מֵחֳלִ֥י זֶֽה׃


"בעד השבכה" - גראד"ה בלע"ז אומר אני שרגילים לאורגו שתי וערב בנסרים ארוכים וקצרים שקורין קנטינל"י בלע"ז ועושין נקבים נקבים כעין שבכה וקרוי פרדונ"י בלע"ז ואני שמעתי שבכה ווי"ץ בלע"ז ובלשון אשכנז שווינדל שטיג כמו שפירשתי (מלכים א ו ח) ובלולים יעלו

"ויחל" - לשון חולי